ביוני 1949 שלח יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, לרמטכ"ל הצעה לארגון נקודות ההתיישבות להגנת עצמם ולהגנת הארץ. לטענתו ניסיון העבר לימד שנקודות התיישבות אשר נמצאו על דרכי תנועת האויב מילאו תפקיד ראשון במעלה בהאטת קצב התקדמותו או עצירתו.
לפיכך, יש לקבוע את מקומות היישובים לפי שיקולים צבאיים ולהזדרז בארגון הישובים להגנה ולבחון מחדש את תקן החימוש של היישובים הוותיקים והחדשים. זאת מכיוון שתקן החימוש שנקבע ליישובים החדשים בנגב אינו מתאים לתפקידם במסגרת תכנית ההגנה.
בהמשך לדבריו הוא סיווג את היישובים לשלושה סוגים כאשר לכל סוג הוא קבע תקן חימוש המתאים ואת רמת הביצורים המתאימה. בנוגע לכוח אדם הוא טען שיש להכשיר את האנשים לפי כשרם, לאמן מפקדים ברמות המתאימות ולהכשיר בעלי מקצוע לשירותי עזר מקומיים.
מסע בזמן 