ב-1996, בראשית הקדנציה הראשונה שלו היה בנימין נתניהו חידה בעיני רבים. והנה בכתב העת למינויים "התקשורת", הציע העיתונאי יונתן שם-אור פתרון חידה אפשרי. להלן תמצות מאמרו כפי שנעשה על ידי העיתונאי יגאל סרנה בעיתון ידיעות אחרונות מה-10 לאוקטובר 1996.
על פי המאמר, בראש ממשלת ישראל עומד היום [זמן כתיבתו של המאמר] בנציון נתניהו, ישיש בן שמונים ושש, עוזרו של ז'בוטינסקי, ולו תפיסה אידאולוגית רומנטית-פרנואידית על חיים לאומיים בתוך מזימה ענקית. האיש הזה שולט בארץ דרך בנו ביבי והבן, אדם מותנה, "לא יצליח לראות את המציאות אלא דרך עיני אביו. הוא יתעקש לראות הונאה בכל הצהרה מפייסת של האויב" וכו'. הוא נאלץ "לרוץ בנתיב שלא הוא בחר, בקצב שלא הוא נותן, לרוץ תחת עיניו הבוחנות של אביו כשעל כתפיו נח כל משקל אחיו יוני…".
לפי דעתו של סרנה, "פתרון החידה הזו [קרי: חידת נתניהו] אינו מביא עמו כל פרס, הוא עשוי רק לסלק חלק מהאי וודאות. הוא מטיל אור מפרש על מהלכי נתניהו. אם ייפול הקיר ותרעד הארץ, לפחות יהיה בידינו חלק מההסבר. וכל השאר היסטוריה".
לפי מאמר זה, נתניהו פעל בצלו של אביו ואחיו הבכור שנהרג במבצע אנטבה. לי זה נראה הסבר פשטני למדי. קשה לראות בו אדם החי בצלו של אביו, לאחר שגדל והצליח לטפח צאצאים משלו. אבל מה לעשות אינני מומחה לאידאולוגיה של אביו ומכאן שאיני יכול לשלול טענה זו על הסף. אבל מאז הספיק כבר אביו למות ונתניהו ממשיך לפעול בדרכו ועד היום לא ברור מה מניע אותו: האם זו תאוות שלטון לשמה, הפחד מפני בית המשפט או שמה אידאולוגיה סדורה (ואפילו משיחית) שנוסחה והונחלה לו על ידי אביו.
עוד על האידאולוגיה המשיחית של בנימין נתניהו ניתן לקרוא במאמר מאת אבנר בן-זקן שפורסם בעיתון הארץ ב-23 לאפריל 2015.
מסע בזמן 