"זכרו, דמוקרטיה אינה נמשכת לנצח. היא במהרה מתבזבזת, מותשת, ולבסוף רוצחת את עצמה. אין דמוקרטיה שלא ביצעה לבסוף התאבדות" (ג'ון אדמס)
מאמרים רבים נכתבו על שבריריותה של הדמוקרטיה בישראל. בשלהי 2018 פורסמה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018. אחד המאמרים בקובץ שכתבה פנינה שרביט ברוך עסק במצבה של הדמוקרטיה הישראלית.
לפי מחברת המאמר מהלכים שהתבצעו על ידי ממשלת ישראל באותו זמן, לצד הצהרות ואמירות מפי חבריה, מתפרשים על ידי חלקים בציבור כמאיימים על איתנותה של הדמוקרטיה הישראלית. בין אלה ניתן למנות את 'חוק הלאום', 'חוק ההסדרה', הצעת 'חוק הנאמנות בתרבות', הצעת החוק בעניין 'פסקת ההתגברות', וכן מתקפות על בית המשפט העליון ועל ארגוני זכויות אדם. מנגד, יש הטוענים כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מתמיד, וכי המבכים את מצבה עושים זאת משום שהשלטון נמצא בידי מי שאינו שותף לעמדותיהם. כל אחד מן הצדדים משוכנע בצדקתו. מכאן עולה השאלה: האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה? פרק זה מוקדש לבחינת ולמיפוי הפערים בין הטיעונים השונים אשר להשלכותיהם של מהלכים שנקטה הממשלה על הדמוקרטיה הישראלית. כן יוצעו קווים מנחים להערכת השלכותיהם של מהלכים אלה על הדמוקרטיה.
לדבריה, חלק מהפער בין המחזיקים בגישות השונות נובע מהשוני בהגדרת המושג 'מדינה דמוקרטית'. בישראל מתקיים משטר דמוקרטי: השלטון נבחר בבחירות חופשיות והתוצאות נקבעות בקלפיות ללא התערבות חיצונית. יש המציגים זאת כהוכחה מספקת לכך שישראל היא דמוקרטית. אף נטען כי ניסיון להגביל את שלטון הרוב בשמם של "ערכים דמוקרטיים" הוא למעשה אנטי־דמוקרטי, שכן יש בו משום הכתבה של תפיסות עולם מסוימות, שאינן אלא ביטוי לעמדות פוליטיות של השמאל הליברלי. זאת, בניגוד לעמדת הרוב הנוטה ימינה לכיוון לאומי ושמרני יותר, ובהתעלם מתוצאות הבחירות. התייחסות לכל עמדה המבקשת לקדם אג'נדה לאומית כאל עמדה אנטי־דמוקרטית במהותה חוטאת להגדרת הדמוקרטיה. ואולם, הגישה הרואה בשלטון הרוב את מיצוי הרעיון הדמוקרטי מצומצמת מדי, ומתעלמת מרכיבים חיוניים נוספים להגדרתה של מדינה כדמוקרטיה. מוקד הוויכוח נוגע לכן לשאלה מהם אותם רכיבים, ומה היקף ההגנה הנדרש עליהם.
אחת התובנות המרכזיות שלה מכתיבת מאמר זה היא שנדרשים יותר קשב וכבוד מצד כל מי שעוסק בסוגיה, באשר לטענות ולתחושות של הצד השני. ראוי שקוראי עיתון 'הארץ' ייחשפו לעמדות של הכותבים ב'מקור ראשון', ולהיפך. כדאי להכיר ולהבין את נקודת המבט של הצד השני בוויכוח, ולא רק כדי להכין טיעונים נגדיים. כך יתאפשר ניהול שיח ענייני פורה ומפרה, שבמסגרתו אפשר יהיה להתוות את הדרך להגן ולשמר את מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח החזון של מקימיה.
לנוכח המשבר הפוליטי במדינת ישראל בשנה האחרונה ומצב החירום בעקבות הקורונה עולה שוב השאלה האם הדמוקרטיה בישראל אכן יציבה או שמדובר בשאלה של השקפה בנוגע למהותה של הדמוקרטיה.
מסע בזמן 