ב-10 בפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ":
בג"ץ הורה אחר הצהריים לשב"כ לנמק בכתב מדוע הוא מתנגד לחשיפת מסמכי הארכיון בפרשת רצח קסטנר, שאירע לפני 63 שנה. בתום דיון בדלתיים סגורות, שנמשך כשעה ורבע, בו הציגו נציגי המדינה והשב"כ את טיעוניהם, אמרה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כי השופטים עדיין לא קיבלו מענה מספק בסוגיה. היא הקציבה לשב"כ 60 יום לנמק בכתב את עמדתם בנושא.
הדיון התנהל בעתירה שהגיש ד"ר ואל"מ (במיל') נדב קפלן, היסטוריון שחוקר את שואת יהודי הונגריה, בדרישה להורות לשב"כ לאפשר לו לעיין במסמכים ההיסטוריים הדרושים למחקרו.
כפי שנחשף ב"הארץ" ביום שישי, המדינה טענה בתשובתה לבג"ץ, בטרם הדיון היום, כי מטעמי "ביטחון המדינה" אין אפשרות לחשוף את המסמכים האלה, אשר היקפם רב, לפי המדינה. בין היתר, טענה המדינה כי אם שב"כ יידרש לחשוף את המסמכים, הדבר עלול להביא "להכבדה ניכרת על פעולת שירות הביטחון הכללי במימוש ייעודו וביצוע תפקידיו לפי חוק שירות הביטחון הכללי".
בטרם התכנסו השופטים ונציגי שב"כ לדיון בדלתיים סגורות, התקיים הבוקר החלק הפתוח של הדיון, בו נכחו גם קפלן ועורכי דינו, אביתר קנולר ויערה וינקלר־שליט, ממשרד קנולר ושות'.
במהלך הדיון שופטי בג"ץ שאלו את המדינה מדוע שב"כ חושש כי פרסום המסמכים האלה יחשוף את שיטות העבודה של שב"כ, ויפגע בכך בביטחון המדינה, בהינתן שעברו 63 שנים מאז. השופטים תהו, האם שיטות העבודה של שב"כ, שהיו נהוגות בעת רצח קסטנר, עדיין רלוונטיות לימינו, בשנת 2020, והאם חשיפתן באמת עשויה לפגוע בביטחון המדינה?
בעתירה שהגישו קנולר ווינקלר-שליט, בשם קפלן, בשנה שעברה, הם כתבו: "סירוב השב"כ למסור את המידע הציבורי והחשוב אודות הפרשה, שאירעה לפני למעלה מ–60 שנים, נשען על משענת קנה רצוץ, ועומד בניגוד לחקיקה מפורשת ולמגמת הפסיקה מהשנים האחרונות בנוגע לפרסום מידע ציבורי".
עוד הוסיפו: "שאלות רבות נותרו פתוחות ביחס לפרשה זו, כולן בעלות חשיבות ציבורית, היסטורית, משפטית וערכית. בחלוף למעלה מ–60 שנים, קשה לחשוב על טעם טוב להכמין את התשובות לשאלות הללו, וניכר כי לא זו בלבד שזכות הציבור לדעת את התשובות, אלא שיש חובה ליידעו".
בתום 60 הימים שהוקצו לשב"כ להשיב על השאלות האלה, יתקיים דיון נוסף בבג"ץ.
מסע בזמן 