ב-7 לפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ":
ביום שני ב-9 בבוקר יתייצב ד"ר נדב קפלן, מושבניק, אל"מ (במיל') בחיל האוויר, איש עסקים והיסטוריון בן 75, בבית המשפט העליון בירושלים. לאולם הדיונים של בג"ץ יגיעו גם נציגי שב"כ, ובהם גם "רוני", הכינוי שניתן בארגון לראש ענף המורשת, אשר שמו אסור בפרסום. בניצוחו של הרכב בן שלושה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, תנסה החבורה הזו לחזור 63 שנים לאחור, לאחת הפרשות הסוערות, הרגישות והכואבות ביותר בהיסטוריה היהודית והישראלית.
בתחילת מארס 1957 נורו יריות אקדח אל עבר ד"ר ישראל קסטנר, עיתונאי, פקיד במשרד המסחר והתעשייה ואיש מפא"י, בפתח ביתו בתל אביב. היה זה פחות משנתיים לאחר שבית המשפט קבע כי "מכר נשמתו לשטן" בשל שיתוף פעולה עם הנאצים. קסטנר נפצע ואושפז בבית החולים "הדסה", שם מת כעבור כמה ימים, בנסיבות שנותרו במידת מה עלומות.
קפלן, שהתחקה אחר אירועי הימים ההם והגיע לכמה גילויים מעוררי שאלות באשר למעורבות אפשרית של שירות הביטחון הכללי במוות, עתר לבג"ץ נגד שב"כ וארכיון המדינה, בבקשה לחשוף את המסמכים בפרשת הרצח שעודם מוסתרים בפני הציבור, חרף עשרות השנים שחלפו מאז.
המדינה, כפי שעולה מתגובתה לבג"ץ, שמתפרסמת כאן לראשונה, טוענת כי חשיפתם עדיין עשויה לסכן את ביטחון המדינה. ויש עוד בעיה. המדינה מודה כי "מדובר בהיקף רב ביותר של מסמכים" ובשל כך, אין לשב"כ אפשרות להקצות משאבים כדי לעיין בהם בטרם יאפשרו את חשיפתם לציבור. לטענת המדינה, החומר שהיא מסתירה על רצח קסטנר כה רב ומורכב, עד כי טיפול בו עלול לגרום "להכבדה ניכרת על פעולת שירות הביטחון הכללי במימוש ייעודו וביצוע תפקידיו לפי חוק שירות הביטחון הכללי". הסברים נוספים מוכנה המדינה לספק לשופטים "בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד", כלומר — ללא נוכחותו של ההיסטוריון שמבקש לעיין בחומרים ולהבין מדוע הם סגורים לציבור.
עתירתו לבג"ץ הוגשה על ידי עורכי הדין אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט ממשרד קנולר ושות'.
הכתבה המלאה בעיתון הארץ:
https://www.haaretz.co.il/…/edu…/.premium-MAGAZINE-1.8503111
מסע בזמן 