לפי אבי בר-אלי במוסף דה-מרקר[1], חורף 1991 היה מהגשומים שידעה ישראל. ואולם לא כולם השתתפו אז בהילולת המשקעים. אל"ם דן חלוץ, אז מפקד בסיס חיל האוויר בחצור, לימים רמטכ"ל צה"ל, לא ידע מנין נחתה עליו המכה הזאת. "תפקידי פיקוד מזמנים מעת לעת אירועים בלתי צפויים שאין להם פתרונות מוכנים וגם לא תורה כתובה מהתנסויות של אחרים", הוא שיחזר את שהתרחש. "לעתים אתה עומד מול האירוע ופתאומיותו כמעט חסר אונים".
בספרו "בגובה העיניים" (2010), תיאר חלוץ את שאירע באותו דצמבר גשום, אז הוצפו חלקים ניכרים בבסיס שלו, עקב עליית נחל חצור על גדותיו. "המים הרבים הציפו את דירי המטוסים בטייסות השונות וחלקים בשיכון המשפחות. בצר לנו פנינו לקבלת עזרה מחיל הים, ששלח לבסיס צוללנים. אלה סייעו לנו לחלץ כמה מטוסים שהיו שקועים במים שעומקם, במקומות מסוימים, היה כשלושה מטרים. בעמל רב הצליחו הצוללנים לרתום את המטוסים השקועים לכבלי גרירה, שאפשרו לנו לחלצם. תהליך השיקום של שניים מן המטוסים נמשך כשנה; הנזקים היו רבים".
חלפו 30 שנה, ולפני שבוע, באותו בסיס בדיוק, שוב עלה הנחל על גדותיו ושטף שמונה מטוסי אף-16 — מהם שלושה שניזוקו קשות ויושבתו לכמה חודשים.
לשיטת חיל האוויר, שבתחילה הסתיר את עצם המחדל ואז המעיט גם באומדן היקפיו, מדובר היה כנראה בצירוף מקרים ותו לא. "כאשר תחקרתי האירוע וירדתי לעומקה של התופעה, התברר לי כי נתיב הנחל הוסט על ידי הבריטים בעת שבנו את הבסיס, וההצפה התרחשה כאשר המים הרבים חזרו לזרום בנתיבם", הסביר חלוץ בספרו. "הלקחים נלמדו, והחורפים הבאים עברו בשלום".
הבריטים בנו, הנחל הוסט, הלקחים נלמדו — רק המים חוזרים והמטוסים שוקעים. אגב, עלות רכישתם של שלושה מטוסי אף-16 מהסוג שניזוק נעה סביב 800–900 מיליון שקל. צירוף מקרים אנקדוטלי הביא לכך שזהו גם סכום התוספת התקציבית השנתית שהרמטכ"ל אביב כוכבי ביקש ביום ראשון מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשר האוצר משה כחלון.
[1] אבי בר-אלי, "המטוסים שטבעו, הגופה במולדובה, מסיבת השואה – ואולי זה רק צירוף מקרים", The Marker, 24.1.2020. מתוך: https://www.themarker.com/markerweek/.premium-1.8439484?lts=1580018910296 [נדלה ב-26.1.2020].
מסע בזמן 