מדינת ישראל השכילה לפתח לאורך 70 שנות קיומה עוצמות צבאיות, כלכליות ומדיניות מרשימות, הפכה ל"עובדה קיימת" וזכתה להכרה דה־פקטו של חלק ניכר משכנותיה. עם זאת, גם כיום — על אף הישגיה המרשימים — היא ממשיכה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים שכוללים אויבים הקוראים ואף חותרים להשמדתה. מטרת המחקר הזה היא להציע ניתוח עדכני של איומים חמורים פוטנציאליים שעלולים לסכן בעתיד את קיומה הפיזי של מדינת ישראל, את תפקוד מערכותיה החיוניות ואת זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. במסגרת המחקר נבחנו חמישה תרחישי איום: התגבשות קואליציה אזורית צבאית נגד ישראל; הרחבת התפוצה הגרעינית במזרח התיכון; קריסת מערכי ההגנה הישראליים עקב מתקפת טילים מסיבית, משולבת ומדויקת בהובלת איראן ושלוחיה; בידוד בינלאומי והחרמת ישראל; פגיעה בלכידות החברה בישראל ואובדן זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בנוגע לכל תרחיש איום בחנו צוותי המחקר מחוללים אפשריים, גורמים מאיצים ומעכבים, איומים משניים המצטרפים לאיומים העיקריים ועוגני ביטחון שיש לשמר ולחזק כדי לסכלו. מניתוח תרחישי האיום מתבררת עוצמתם של עוגני הביטחון הישראליים, אך עולים גם תהליכים פנימיים, אזוריים ובינלאומיים שעלולים לשחוק ולערער אותם, להטות לרעה את מאזני הכוחות בין ישראל לאויביה ולהגביר את סבירות התממשותם של איומים קיומיים פוטנציאליים בעתיד. לנוכח מסקנות המחקר מוצעות למקבלי ההחלטות המלצות פעולה פרטניות וכלליות שתכליתן מתן מענה מקיף לתרחישי האיום, תוך מיצוי קשת הכלים המגוונת העומדת לרשות ישראל.
להמשך קריאה לחץ כאן.
מעניין במיוחד התרחיש בנוגע לאיום הפנימי.