ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1]
הסקירה המדוברת דנה על הרקע המדיני של "חקירת המעילות במצרים". לפי דבריו, ראש הענף המצרי במחלקת חקר קבע בה בין השאר:
"… תהיינה אפוא תוצאות החקירה אשר תהיינה, כבר עתה אפשר לעמוד על העובדה, כי ההתפתחות החברתית במצריים הגיעה לשלב בו לא ייתכן עוד ניהול המדינה ומוסדותיה לפי מסורת המזרח הערבי. הצבא, אשאר בו פגעה שערוריית קניות הנשק במישרין, יהיה כנראה הגורם הנמרץ ביותר בהתפתחות חדשה זו.
………
מעמדו המעורער של המלך נפגע עוד יותר על ידי מאורעות אלה. לבד מן השאלה, באיזו מידה מעורב פארק עצמו בפרשה זו, קובעת כאן עובדה היותו אחראי לצבא כמפקדו העליון. התסיסה בתוך הצבא עקב פרשת המעילות אף מעוררת את שאלת נאמנותו המסורתית של הצבא למלך.
………
אך המדובר אינו רק בפארוק אלא גם ברבים מבין מקורביו המעורבים בפרשת המעילות, מעמדה של חצר המלך כמוסד מדיני עלול אפוא להתערב.
………
נרמז כבר על השפעת המעילה על רוחו של הצבא, מבחינה מדינית; ואומנם ממלא הצבא תפקיד מדיני חשוב בכל הפרשה.
………
בעתיד ייאלצו מדינאי מצרים להתחשב יותר בהלך הרוחות בתוך הצבא החדל בהדרגה לשמש מכשיר בידי המלך.
[1] חצ-2409/2. את הסקירה אותה הוא מצטט ראה: ג-202/20. יש לציין שיעקב בהם, אותו מצטט מנהל מחלקת חקר, כתב מאמר בקיץ 1952 ובו סקר את תנועת האחים המוסלמים עד אביב אותה שנה. בסיכום של המאמר הוא כתב את הדברים הבאים: "אפשר לסכם ולומר שתנועת האחים המוסלמים שחידשה זה לא כבר את פעילותה החוקית עדיין מהווה אחת התנועות החזקתו בארץ הנילוס. המצברים הצפויים למצריים עשויים [במקור כתוב עלולים] להגביר את השפעתה, ובתנאים מסוימים אף לעלותה לשלטון. מאידך נראה כי תנועה זו לא תוכל לפתור את בעיותיה החמורות של מצרים ולא תוכל להצעידה לקראת עצמאותו יציבות כלכלית".