אירופה מול הטרור

פיגוע הענק ברכבות ב-11 במארס 2004, שגרם למותם של כ-200 בני אדם ולפציעתם של למעלה מ-1000 ייזכר כנקודת מפנה בהכרתה של אירופה באיום הטרור הבינלאומי. הציבור הספרדי שיחק אמנם לידיהם של ארגוני הטרור והצביע, חמישה ימים אחר כך, נגד הממשלה המכהנת. הטענה של אל-קעידה שספרד נענשה על משלוח כוחות צבא לעיראק והניסיון הכושל של ממשלת ספרד להאשים את המחתרת הבסקית הביאו למהפך הביאו למהפך הפוליטי בספרד. אבל ב-19 במאי 2004 נועדו שרי הפנים של האיחוד האירופי והחליטו לנקוט כמה צעדי חירום.

זמן מועט לאחר מכן פורסם מזכר מטעם מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (לימים המכון למחקרי ביטחון לאומי) שעסק במדיניות הביטחונית של יבשת אירופה. לטענת מחבר המזכר, עוזי עילם, נראה שעל אף הזעזוע שגרם הפיגוע ועל אף ההתראות התכופות על פיגועים צפויים בעוד מדינות באירופה, תמשיך אירופה להתנהל בדרך שנותנת עדיפות לפעילויות נגד הטרור כאשר הן עולות בקנה אחד עם צרכים אירופיים וכאשר נשמרות בקפדנות זכויות האדם. בעיה זו היא אולי הכבדה ביותר בכל הקשור למאבק בטרור. המכשול העיקרי בתחום זה הוא המגבלות החוקתיות והמשפטיות המונעות הסגרת אדם למדינה שבה נעשה פיגוע טרור, גם אם מעורבותו במעשה הוכחה.

גם הטיפול במיעוטים שהיגרו לאירופה היה כבר אז בעיה פוליטית קשה ביותר. כאשר לתופעה זו נלווית פעולת טרור, כפי שהתברר עם חשיפת קשת הפעילות של אל קעידה באירופה (כיום דאע"ש), אין ספק שמונחת באירופה פצצת זמן רבת עוצמה. לא ברור האם ומתי תוכל אירופה לפעול, לא רק במסגרות נפרדות של מדינות המגנות על עצמן, אלא ככוח פוליטי וצבאי הנוטל על עצמו חלק ניכר של החזית העולמית במלחמה בטרור, לרבות בפעילות מול המדינות התומכות בטרור.

הוא מציין גם כי בעקבות הלקחים של ה-11 בספטמבר מיקמה נאט"ו את המלחמה בטרור גבוה בסולם העדיפויות שלה, זמן רב לפני שאירופה הטמיעה את ההכרה שהטרור הבינלאומי מאיים גם עליה. והרי רק לאחר הפיגוע בספרד ולאחר הצטברות נתוני מודיעין והתרעות על פיגועים מתוכננים במדינות אירופה, התגבשה באירופה דרך פעולה – הגנתית בעיקרה – נגד איומי הטרור. לטענתו של עילם, נאט"ו יכלה להשלים את החסר לביטחון אירופה בכל הנוגע למלחמה בטרור. ברית זו בולטת ביכולתה הפוליטית, הצבאית, הארגונית והכספית לנהל פעולות צבאיות נגד מוקדי הטרור הבינלאומי בארצות רחוקות. כמו כן היא יכולה להמשיך ולהעמיד יכולות אלה לרשות האיחוד האירופי בתקופה של בניין סדר הכוחות הצבאי שלו למימוש מדיניות הביטחון וההגנה.

דברים אלה נכתבו לפני יותר מעשר שנים. כיום לאחר הפיגוע בפריז בו נהרגו כ-150 איש עולה שוב השאלה בנוגע לפעילותה של אירופה במלחמה בטרור. גם אירוע זה מצוין כנקודת תפנית ומדובר על הצורך של אירופה להתעורר ולהתמודד עם הבעיות שיש לה עם הטרור האסלאמי בביתה. לפי השיח  היום בתקשורת אפשר לחשוב כאילו לא הכירה אירופה (בדגש על צרפת) בבעיה זו ורק עכשיו היא מתעוררת לפעולה. אך כפי שרואים מהדברים שהבאתי במאמר, התעוררה אירופה כבר קודם לכן אך התנהלותה הייתה איטית בהתחשב במורכבות של המערכת האירופית. ועוד פעם עולה השאלה האם מדובר בתפנית או שהעניינים יחזרו להיות כפי שהיו. ימים יגידו…