לכאורה החלטתה של תנועת תקומה לא לעזוב את הבית היהודי אינה שונה מהחלטתה של ציפי לבני להצטרף למפלגת העבודה (שם זמני). בשני המקרים בחר השותף הזוטר לרכוב לכנסת על חמורו של משיח. אבל בעוד שלבני אינה מייצגת גרעין קשה של בוחרים, אלא מצב רוח, תקומה מייצגת סקטור קטן אך נחוש, סקטור המתנחלים. זה עשורים השפעתו של זה על הפוליטיקה הישראלית גדולה לאין ערוך ממספר המנדטים הריאלי שיש לו. למתנחלים יש אג'נדה סקטוריאלית המתחזה לאג'נדה לאומית. אלא שתפיסת האינטרס הלאומי של המתנחלים דומה יותר לתפיסה החרדית—אנחנו ואנחנו ולעזאזל השאר– מאשר לתפיסה הממלכתית שהם מתיימרים לבטא.
להמשך קריאה לחץ כאן.
מסע בזמן 