המלחמה האחרונה התנהלה על פי התרגולת הקבועה: תחילה מופתעים (חמאס יורה טילים? מי היה מאמין), אחר כך מזועזעים (החמאס הוא אימפריה צבאית המאיימת על קיומנו), אחר כך כותשים (צה"ל מדגים שוב שהוא צבא גדול ולא ממש חכם) ומסבירים (הרג האזרחים הוא סביר. כמה בדיוק זה סביר? כמה שנהרגו), אחר כך מודיעים שחמאס ספג מהלומות קשות (הוא לא השיג שום הישג—מלבד ההישג העיקרי שאותו ביקש להשיג–ההישרדות), אחר כך מתכוננים לוועדת חקירה (עשינו הכול על פי התרגולת הקדושה). בין לבין זזים עוד צעד ימינה בתהליך הפיכת כל ביקורת על הממשלה-צה"ל ללא לגיטימית (כל "שמאל" הוא "רדיקלי", כלומר הזוי במקרה הטוב ובוגדני במקרה הרע). ממשלת נתניהו זכתה לשבחים רבים על היישום הקפדני של התרגולת הזאת.
להמשך לחץ כאן.
מסע בזמן 