המרד האסלאמי במשטר הבעת' 1982-1976

יום יום אנו שומעים על הרוגים ונפגעים במאבק המתרחש בסוריה בין כוחות האופוזיציה לבין הצבא הסורי. פעם מודיעים לנו שהנה כוחות האופוזיציה הולכים לנצח במערכה ופעם אחרת אנו שומעים שכוחותיו של נשיא סוריה באשר אל-אסד מחזירים את השליטה לידיהם. גם הזירה הבינלאומית גועשת כאשר מצד אחד עומדות מעצמות המערב המביעות תמיכה די במורדים ומצד שני רוסיה, סין ואיראן התומכות במשטרו של אסד. אך אין זו הפעם הראשונה בה השלטון הסורי נאלץ להתמודד עם אופוזיציה מיליטנטית המהווה אתגר על שלטונו.

המרד האסלאמי שהחל בראשית שנת 1976 ונמשך עד לראשית שנת 1982 היה אחד האתגרים הקשים שבפניהם ניצב משטר הבעת' הסורי לאורך ארבעים שנות שלטונו. בשיאו של המרד, בחודשים הראשונים של שנת 1980, נראה היה כי ימיו של המשטר ספורים. "האחים המוסלמים" הצליחו לזכות בתמיכה ניכרת בקרב העדה הסונית ואף להשתלט על כמה מן הערים הראשיות במדינה. אלא ששיאו של המרד היווה גם נקודת מפנה שממנה ואילך ניטלה היוזמה מידי "האחים המוסלמים" ועברה לידי המשטר. בפברואר 1982, בעקבות דיכוי ההתקוממות בעיר חמאה, נסתיים המרד בכישלון.

את ראשיתו של המרד מקובל לייחס להתנקשות שביצעו אנשי "האחים המוסלמים" בחייו של רס"ן מוחמד ע'רה, מפקד המשטרה החשאית בעיר חמאה, ב-8 בפברואר 1976. המורדים גם התנקשו בחיי אישים בולטים שנמנו על צמרת המשטר או על גרעין התמיכה הקשה בו כגון אישי מפלגה וממשל, קציני צבא בכירים ואישים עלווים בולטים ובהם רופאים, אנשי מדע, חינוך ועוד. אופיין הספורדי ולעתים המקומי של פעולות אלו הקשה בתחילה על המשטר לעמוד על מהות האיום הניצב בפניו, ולפיכח עיכב את ההחלטה לצאת למלחמת חורמה בקנאים המוסלמים.

עליית המדרגה בפעילות הטרור של "האחים" נגד המשטר נסתמנה ב-16 ביוני 1979 בעקבות התנקשות בחיי עשרות צוערים עלווים במכללה לקציני ארטילריה בחלב. בראשית שנת 1980 נראה גם כי המרד הגיע לשיאו וכי הוא מציב איום לקיומו של המשטר הסורי וב-26 ביוני 1980 ניסו אנשי "האחים המוסלמים להתנקש בחייו של הנשיא אסד. אירועים אלה גררו תגובה קשה מצד השלטונות כגון הריגת אלף עצורים מוסלמים בכלא תדמור בעקבות ניסיון ההתנקשות.

אולם התגובה החריפה ביותר מצד השלטונות הגיעה לאחר מכן. בשלהי 1981 עבר מוקד הפעילות של המרד האסלאמי לעיר חמאה. עימותים והתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אנשי התנועה האסלאמית הפכו לדבר של יום ביומו. ב-22 בפברואר 1982 יצאו הקנאים האסלאמיים במתקפה כוללת נגד נציגי משטר הבעת' בעיר. הם תקפו מבני ציבור, בהם מטה מפלגת הבעת' וכן משרדי ממשלה, תחנות משטרה ומפקדות של מנגנוני הביטחון בעיר. עד מהרה עלה בידיהם להשתלט על העיר ולהכריז עליה כעל "שטח משוחרר". תגובת המשטר הייתה תקיפה ונחושה. הוא הפעיל מול המורדים כוחות שריון וארטילריה, מטוסים ומסוקי קרב, ואף יחידות קומנדו. בקרבות נהרגו אלפי תושבים ורבעים שלמים נחרבו.

לאחר תגובה זו שקטה סוריה לתקופה ארוכה בה אף אחד לא העז לקרוא תגר על שלטונו של האב. אך מאז עברו הרבה מים בירדן. חאפז אל-אסד מת ואת מקומו ירש בנו בשאר. גם העולם השתנה מבחינות רבות ושורה של מהומות שהחלו בתוניס ועברו בלוב ובמצרים הגיעו גם לסוריה. מה שהחל בהפגנות מחאה נגד הדיכוי הפך במהרה למלחמת כל בכל בה מעורבים כוחות האופוזיציה המקבלים תמיכה מצד אל-קעידה וארגונים דומים והצבא המקבל סיוע מאיראן והחזבאללה.

מה בהמשך? ימים יגידו…

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל