יסודות הליכוד הרעיוני פורסמו לראשונה כהצעת המזכירות לקראת ועידת הקיבוץ הי"ז, שנערכה בגבעת ברנר ב-1955, כנספח לשבועון בקיבוץ, כרך ו, גיליון ט, 22.12.1954. הם הופיעו לאחר מכן בתוך "אורחות חיים של החברה הקיבוצית", והם הופיעו לקראת הוועידה הי"ח של הקיבוץ המאוחד, ופורסמו לאחר מכן עם תיקוני לשון קלים של מערכת ילקוט המקורות.[1]
ישנם מספר הבדלים בין ההצעה המקורית לבין הנוסח הסופי כפי שהתקבל בועידת גבעת ברנר שנערכה בפברואר 1955. בחלק מהמקרים מדובר בשינוי נוסח הנובע מהחלפת מילה או מהחלפת סדר המשפטים בסעיף.[2] אולם במקרים אחרים מדובר בתוספת של משפטים ובשינויי נוסח שלדעתי הם בעלי משמעות ולא הובאו סתם כך. במאמר זה אראה את אותם שינויים.
בסעיף 2 של העיקרים האידאולוגיים בהצעת המזכירות כתוב "ארץ ישראל בגבולותיה הטבעיים – היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי". בנוסח הסופי נוסף שמלבד העובדה שארץ ישראל היא המולדת ההיסטורית יש לה גם מטרה בהתגשמותו של המפעל הציוני על ידי שיבת יהודי העולם למולדתם ההיסטורית, התיישבותם ברחבי הארץ ובכך להביא להגשמתו של המפעל הציוני.
בסעיף 6 של הצעת המזכירות נכתב שהסכנה של היהודים בעולם הקפיטליסטי נובעת מהשמדה בעקבות עלייתם של משטרים פשיסטיים. לעומת זאת, בנוסח הסופי הושמטה עליית המשטרים הפשיסטים ופשוט נכתב "בארצות הקפיטליזם, נדונים היהודים לאפליה, עקירה ונישול ולסכנת השמדה…". יש בשינוי זה מעין מיתון ההתבטאות המקורית ואולי אף הכרה בכך שלא בכל העולם קפיטליסטים עולים משטרים המוגדרים פשיסטיים.
בסעיף 21 מצוין כי הקיבוץ המאוחד הוא עצם מעצמה של תנועת הפועלים העברית, המאורגנת בהסתדרות הכללית. בנוסף לכך מצוינות משימותיו של הקיבוץ המאוחד שהם: להגביר את כוחה של ההסתדרות; לעצב את כוחה המעמדי העצמאי; להעמיק את תכנה החלוצי-התיישבותי; להגביר את כוחה בהגנת ענייני הפועל; לקיים את זכויותיהם ועצמאותם של הארגונים ההתיישבותיים הארציים; לטפח את זיקתה לערכי הסולידריות הפועלית הבינלאומית. בנוסח הסופי נוספה העובדה שההסתדרות מאחדת את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם. מלבד זאת נוסף לתנועת הקיבוץ המאוחד עוד תפקיד והוא לפתח את ההסתדרות הכללית של הנוער העובד.
בסעיף 25 כתוב שהקומונה הארץ ישראלית קמה מכוח תהליך היסטורי של קיבוץ הגלויות ומתגשמת בתוקף התאמתה לתנאים האובייקטיביים שבהם מתקיימת הציונות הפועלית ובזכות יתרונותיה החברתיים-הכלכליים, הלאומיים והמעמדיים. בנוסח הסופי שנוסף על כך שהיא מתגשמת בזכות ערכיה האנושיים והמוסריים. כלומר, מלבד לתנאים האובייקטיביים של הסביבה החיצונית והפנימית נוספים גם תנאים סובייקטיביים הנובעים מההערכה העצמית של התנועה.
הסעיף האחרון בעיקרים האידאולוגיים עבר את השינויים הרבים ביותר. בהצעת המזכירות המקורית נכתב ש"הליכוד הרעיוני של הקיבוץ הוא תנאי עיקרי לליכודה ולעלייתה של החברה הקיבוצית […] והתגוננות מפני הסביבה הקפיטליסטית, מפני השפעות ליקבדטוריות והתערבות מרכזים מפלגתיים עוינים […] והמתנקשים בשלמות ישוביו". משפט זה רוכך בנוסח הסופי והליכוד הרעיוני אינו כבר התנאי העיקרי ובמקום מרכזים מפלגתיים עוינים כתוב שההתערבות עוינת ורק מפירה את שלמות היישובים.
מלבד לשינוי הנובע ממיתון ההתבטאויות, ישנו בסעיף האחרון גם שינוי הנובע מהוספת פירוט בחלק אחד ומהשמטת פירוט בחלקו האחר. בעוד שבהצעה כתוב "תורת הקיבוץ המאוחד מנחה את כלל הקיבוץ, מוסדותיו וחבריו – בה הערובה לשלמות היישובים והקיבוץ", הרי שבנוסח הסופי כתו כך: "תורת הקיבוץ המאוחד מנחה את כלל הקיבוץ. יסודות הליכוד הרעיוני מדריכים את הקיבוץ בבניין חייו, בפעולתו החינוכית ובביטויו הציבורי ועל פיהם מוסדותיו וכל חבריו העושים בשליחותו. הליכוד הרעיוני מבטיח את שלמות היישובים והקיבוץ ובו הערובה לקיום שליחותו ציונית סוציאליסטית". ההשמטה באה להראות שבשימוש במילים כלל הקיבוץ מספיק ואין צורך לפרט את המוסדות והחברים. בתוספת יש מעין הגברת החשיבות של הליכוד הרעיוני. הוא לא מהווה רק ערובה לשלמות הקיבוץ ויישוביו אלא גם ערבות לקיום שליחותו, קרי, שינוי פני החברה היהודית בישראל.
[1] ראה: הקיבוץ המאוחד: ילקוט מקורות, עמ' 270 וגם אורחות חיים בחברה הקיבוצית, תל-אביב 1960 (מדובר באוגדן, ולכן לא קיים מספור עמודים רציף וכל תעודה שם מקבלת מספור משלה).
[2] ראה לדוגמה סעיפים 8 ו-12 בפרק העיקרים האידאולוגיים.
מסע בזמן 