הספר הולך בעקבות מישל פוקו ומבקש להראות כי המדובר בניסיון להשיג כוח ושליטה באמצעות הגמוניה בתחום הדעת. ביודעין או שלא ביודעין משרתת המזרחנות מקדמת דנא את ניסיון המערב להשתלט על המזרח. היא עושה כן תוך שימוש במתודה מסלפת הטוענת כי הכללות מופשטות על אודות המזרח, ובייחוד כאלה המתבססות על טקסטים המייצגים את התרבות המזרחית "הקלאסית", הריהן עדיפות תמיד על עדויות ישירות מן המציאות המזרחית והעכשווית. מכאן ההזדקקות האנכרוניסטית לטקסטים, כגון הקוראן, כדי להסביר היבטים בהוויה המוסלמית-ערבית בת ימינו, משל היתה הוויה זאת מאובנת וכמעט בלתי משתנית זה ארבע-עשרה מאות שנים, או לפחות מאז הגיע האסלאם הימי-ביניימי לצורתו הדפיניטיבית, במאה השתים-עשרה. האסלאם "זוכה" בידי המזרחנים ל"חניטה אקדמית", וממילא מוכחת נחיתותו לעמוד באתגרי המודרניות. ומכאן נובע הכורח בתלות המערב; תלות קולוניאלית בעבר הלא רחוק, תלות ניאו-קולוניאלית בהווה.
מקור: עמנואל סיון, התנגשות בתוך האסלאם, תל-אביב 2005, עמ' 148
מסע בזמן 