במאי 1961 שלח מרדכי גזית, מי שהיה ציר ישראל בוושינגטון באותה תקופה, תזכיר ללשכת ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, ובו הוא דן בהיבט הביטחוני במסגרת יחסי ישראל ארצות הברית. לעיקרי הטיעונים של האמריקאים כפי שהם מובאים בתחילת התזכיר לחץ כאן.

לקריאת המאמר לחץ כאן.

ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה בפרשת משט המרמרה מחלישה את מעמדה של ישראל מול מדינות אחרות באזור. חמור מכך, היא מעמידה בסכנה את היכולת הישראלית לפעול מול איראן וממקמת את ישראל במחנה הטורקי-סעודי-קטארי בסוגיה הסורית, מיקום שלא בהכרח מתיישר עם האינטרסים הישראליים. להמשך מאמר על השלכות המאמץ להתפייס עם טורקיה לחץ כאן.

20 שנה לעלייה הרוסית ואפשר להתחיל לסכם: למרות שלא רצו אותם פה והם לא התלהבו מלהגיע, מיליון התושבים החדשים שינו את פני החברה. לילי גלילי: הם תפסו עמדות בכירות בפוליטיקה כי הם רוצים להוביל את המדינה. להמשך המאמר בדה-מרקר לחץ כאן.

התנצלותו של רה"מ נתניהו בפני עמיתו התורכי ארדואן מלמדת, כנראה, על מפנה מסוים במדיניותו. ללא תלות בליברמן כשר חוץ ובדני איילון החוזר־בתשובה, ללא אהוד ברק המחמם מנועים אך נסוג ברגע האחרון, ללא הלחץ הימני מצד הסיעות החרדיות – נתניהו משוחרר יותר להוביל מדיניות חוץ שאפשר להגדירה כמדיניות של סיכוי והזדמנות. רה"מ נותן הן לאמריקנים והן לאירופיםהמשך לקרוא "ההתנצלות והמפנה המדיני של נתניהו"

לא רק ארה"ב וסין מעוניינות בשוק המתעורר ביבשת השחורה - גם ברזיל, הודו ומדינות נוספות כבר הבינו את הפוטנציאל הגלום בתשתיות הנפט, המחצבים והמסחר. מה ייצא למקומיים מכל זה?להמשך מאמרו של יובל בוסתן לחץ כאן.

ב-17 בספטמבר 1978 בטכס חגיגי בבית הלבן חתמו נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת על הסכמי קמפ דיוויד , שהציעו מסגרת לחוזה שלום בין ישראל למצרים. התרוממות הרוח שליוותה את חתימת ההסכמים, שנראו כמסמלים עידן חדש ושינוי דרמטי במזרח התיכון, התחלפה עד מהרה באכזבתם של הצדדים המעורבים משהתברר שגםהמשך לקרוא "עכשיו או לעולם לא: ביקורו הגורלי של נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר בישראל, מארס 1979 – בדרך להסכם שלום בין ישראל למצרים"

כל פעם לאחר כישלון מודיעיני מתחילים דיונים תיאורטיים על מהותו של המודיעין ועל הסיבות לכישלון. כך בעקבות מלחמת יום כיפור. כך בעקבות האינתיפאדה הראשונה. ואצל האמריקנים והבריטים אותו דבר. נשאלת השאלה, האם אפשר לחזות משהו בכלל... להלן קישור לפרסום מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור.

הפתגם הגס הזה, שנפוץ בחטיבת גולני, צריך היה להלמד לעומק על ידי יאיר לפיד קודם שהפך את האח הלאומי, נפתלי בנט, לבעל הברית העיקרי שלו. מקווי ההסכם הקואליציוני נראה שבנט הצליח לגרום ללפיד לבלוע כמה צפרדעים דוחות במיוחד – צפרדעים שיידחפו, בשל הטירונות הפוליטית והנרקיסיזם של הדוגמגיש שהפך לכוכב הבחירות, גם לגרון של כולנו. להמשךהמשך לקרוא "אל תקרא לי אחי ואל ת***ן את אחותי"