איראן והגרעין

ב-4 לספטמבר 2020 פורסם במעריב, שנציגי הסוכנות לאנרגיה אטומית ערכו ביקורת במתקן גרעין בטהרן. לפי הכתוב, עלה כי איראן מחזיקה בכ-2,105 ק"ג אורניום – כמות הגבוהה פי 10 מהכמות המותרת לה על פי הסכם הגרעין ב-2015.[1]

ההתקדמות הסינית לקראת יכולת גרעינית בראשית שנות השישים

ההתקדמות הסינית  לעבר יכולת גרעינית הייתה הפתעה עבור האנליסטית בארצות הברית. התקדמות זו עוררה מחלוקת בנוגע לגבי ההשלכות והסכנות האפשריות. להלן קישור לפרסום של מכון הבטחון הלאומי (The National Security Archive)

מדיניות ארצות הברית לגבי פקיסטן ונשק גרעיני

מה עושים ששני אינטרסים מתנגשים. מצד אחד לחמו האמריקנים נגד תפוצתו של נשק גרעיני. אך מצד שני היו זקוקים לפקיסטן במסגרת המלחמה באפגניסטן. המאסר של פרז שניסה לשחד פקיד מכס ולהבריח רכיבים המיועדים לפיתוח נשק גרעיני עורר ויכוח בממשל רייגן לגבי הטלת סנקציות על פקיסטן. להמשך לחץ כאן.

ממשל רייגן ותכנית הגרעין של פקיסטן

מניעת תפוצתו של נשק גרעיני היא מרכיב חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית. מסמכים שפורסמו באתר של הארכיון לביטחון לאומי מראים ש: לאורך שנות השמונים הגיעו ידיעות בנוגע להתקדמות בפרוייקט הגרעיני של פקיסטן למרות כל הניסיונות לעכב אותו. ממשלת פקיסטן ניסתה בכל כוחה להכחיש. ממשל רייגן התעלם מידיעות אלה בגלל שזה שירת את האינטרסים שלהמשך לקרוא "ממשל רייגן ותכנית הגרעין של פקיסטן"

ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972

הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-18 למאי 1974 הפתיע את האמריקנים מכיוון שקהילת המודיעין לא הבחינה בסימנים להכנות לניסוי. לפי תחקיר שנעשה בדיעבד עולה כי קובעי המדיניות במנהל של הנשיא ניקסון נתנו עדיפות נמוכה לתוכנית ההודית ולא הייתה תחושת דחיפות לגבי השאלה האם ניו-דלהי מתכוננת לנסות מתקן גרעיני. אולם בתחילת 1972 העריכה הלשכה למודיעין ומחקר במחלקתהמשך לקרוא "ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972"

פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן

במהלך שלושת השנים האחרונות נעשתה פעילות דיפלומטית ענפה בקרב מדינות שהיו שותפות לדאגה האמריקנית מפני תוכנית הגרעין הפקיסטנית. לפעילות זו היו מספר מטרות: לנצל את המחסור של פקיסטן ביכולות מדעיות, ניהוליות והנדסיות והמחסור בטכנאים מיומנים. למנוע מפקיסטן לנצל בקלות את הבסיס התעשייתי של מדינות מפותחות יותר בכדי לרכוש מומחיות וציוד שאין ביכולתם לייצר בעצמם. לאלץהמשך לקרוא "פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן"

התחמשות הודו ופקיסטן

אל חמש המעצמות הגרעיניות הצטרפו, החל בשנות ה-70, מדינות נוספות אשר השקיעו משאבים רבים להשיג את "הפצצה". מבין כל המדינות שהצליחו, הסכנה הרבה ביותר לשימוש בנשק מגיעה מהעימות הנפיץ בין שתי השכנות האסייתיות.   להמשך קריאה לחץ כאן.

פרויקט הגרעין של דרום אפריקה

המחצית השנייה של המאה העשרים הייתה קשה במיוחד עבור דרום אפריקה, שחשה בהתחזקות גורמים עוינים מכל עבר. בצר לה, פנתה המדינה לייצור של מגוון נשקים לא קונבנציונליים, חלקם בסיוע ישראלי. הפרויקטים כולם בוטלו ופורקו עם נפילת האפרטהייד בתחילת שנות ה-90.   להמשך קריאה לחץ כאן.

מפעל הטקסטיל מדימונה

לאחר קום המדינה תרו מדענים ישראלים אחר מרבצי אורניום ברחבי הנגב. שנתיים לאחר מכן הם הגיעו למסקנה כי המרבץ היחיד השמיש בנגב נמצא "כמה עשרות קילומטרים" דרומית לבאר-שבע והחלו בבניית מתקן מים-כבדים קטן, במה שהיווה צעד אחד קטן בדרך להצטרפות ישראל ל"מועדון הגרעין".   להמשך קריאה לחץ כאן.

יצירת אתר אינטרנט בחינם עם WordPress.com
להתחיל