ארכיון תגיות:תפוצת נשק גרעיני

מסמכים מהשנים 1979-1978 שפורסמו על ידי הארכיון למחקרי ביטחון לאומי בארצות הברית מראים את תפקידו המוביל של עבד אל-קדיר ח'אן ברכישתם הרכיבים שסייעו בקידומה של תכנית הגרעין הפקיסטנית. כמו כן, מגלים המסמכים שבכירים אמריקנים דנו באפשרות שמדינה אחרת (ולא ארצות הברית) תהרוס את המתקנים הגרעיניים של פקיסטן. פרסום זה נראה מעניין מאוד בהקשר האיראני. האםהמשך לקרוא "השלכות תכנית הגרעין הפקיסטנית על המדיניות של ארצות הברית"

ב-4 לספטמבר 2020 פורסם במעריב, שנציגי הסוכנות לאנרגיה אטומית ערכו ביקורת במתקן גרעין בטהרן. לפי הכתוב, עלה כי איראן מחזיקה בכ-2,105 ק"ג אורניום – כמות הגבוהה פי 10 מהכמות המותרת לה על פי הסכם הגרעין ב-2015.[1]

ההתקדמות הסינית  לעבר יכולת גרעינית הייתה הפתעה עבור האנליסטים בארצות הברית. התקדמות זו עוררה מחלוקת בנוגע לגבי ההשלכות והסכנות האפשריות. להלן קישור לפרסום של הארכיון לבטחון הלאומי (The National Security Archive)

איש משרד ההגנה פול וורנקי הזהיר בתחילת 1969 שתכנית הגרעין הישראלית "היא הדבר המסוכן ביותר באזור [שהוא] מסוכן מספיק [כבר] ללא נשק גרעיני" (ראה כאן). למרות זאת, הנשיא ניקסון התעלם מדעה זו ומדעתם של פקידי ממשל אחרים בנושא. לקריאת הלקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי לחץ כאן.

מה עושים ששני אינטרסים מתנגשים. מצד אחד לחמו האמריקנים נגד תפוצתו של נשק גרעיני. אך מצד שני היו זקוקים לפקיסטן במסגרת המלחמה באפגניסטן. המאסר של פרז שניסה לשחד פקיד מכס ולהבריח רכיבים המיועדים לפיתוח נשק גרעיני עורר ויכוח בממשל רייגן לגבי הטלת סנקציות על פקיסטן. להמשך לחץ כאן.

מניעת תפוצתו של נשק גרעיני היא מרכיב חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית. מסמכים שפורסמו באתר של הארכיון לביטחון לאומי מראים ש: לאורך שנות השמונים הגיעו ידיעות בנוגע להתקדמות בפרוייקט הגרעיני של פקיסטן למרות כל הניסיונות לעכב אותו. ממשלת פקיסטן ניסתה בכל כוחה להכחיש. ממשל רייגן התעלם מידיעות אלה בגלל שזה שירת את האינטרסים שלהמשך לקרוא "ממשל רייגן ותכנית הגרעין של פקיסטן"

הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-18 למאי 1974 הפתיע את האמריקנים מכיוון שקהילת המודיעין לא הבחינה בסימנים להכנות לניסוי. לפי תחקיר שנעשה בדיעבד עולה כי קובעי המדיניות במנהל של הנשיא ניקסון נתנו עדיפות נמוכה לתוכנית ההודית ולא הייתה תחושת דחיפות לגבי השאלה האם ניו-דלהי מתכוננת לנסות מתקן גרעיני. אולם בתחילת 1972 העריכה הלשכה למודיעין ומחקר במחלקתהמשך לקרוא "ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972"

בין השנים 1981-1979 נעשתה פעילות דיפלומטית ענפה בקרב מדינות שהיו שותפות לדאגה האמריקנית מפני תוכנית הגרעין הפקיסטנית. לפעילות זו היו מספר מטרות: לנצל את המחסור של פקיסטן ביכולות מדעיות, ניהוליות והנדסיות והמחסור בטכנאים מיומנים. למנוע מפקיסטן לנצל בקלות את הבסיס התעשייתי של מדינות מפותחות יותר בכדי לרכוש מומחיות וציוד שאין ביכולתם לייצר בעצמם. לאלץ אתהמשך לקרוא "פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן"

אל חמש המעצמות הגרעיניות הצטרפו, החל בשנות ה-70, מדינות נוספות אשר השקיעו משאבים רבים להשיג את "הפצצה". מבין כל המדינות שהצליחו, הסכנה הרבה ביותר לשימוש בנשק מגיעה מהעימות הנפיץ בין שתי השכנות האסייתיות.   להמשך קריאה לחץ כאן.

המחצית השנייה של המאה העשרים הייתה קשה במיוחד עבור דרום אפריקה, שחשה בהתחזקות גורמים עוינים מכל עבר. בצר לה, פנתה המדינה לייצור של מגוון נשקים לא קונבנציונליים, חלקם בסיוע ישראלי. הפרויקטים כולם בוטלו ופורקו עם נפילת האפרטהייד בתחילת שנות ה-90.   להמשך קריאה לחץ כאן.