הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

נאום נתניהו בחתימת הסכם וואי

ב-23 לאוקטובר 1998 בעת החתימה על מזכר וואי נשא בנימין נתניהו דברים בזכותו של ההסכם ובעד תהליך השלום. להלן תרגום חופשי של קטעים מתוך דבריו[1]: […] היום הוא יום שבו ישראל והאזור שלנו בטוחים יותר. עניין זה הצריך הקרבה של שני הצדדים […] זהו רגע חשוב, שבו אנחנו מעניקים עתיד בטוח יותר ושלום לילדינו ולילדיהמשך לקרוא "נאום נתניהו בחתימת הסכם וואי"

דילמת פסק הזמן

במהלך אוקטובר 2000 היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית.

התכנית המדינית של אריאל שרון

ב-3 לינואר 2001 פורסם ב-Ynet, שיו"ר הליכוד והמועמד מטעמו לראשות הממשלה, ח"כ אריאל שרון, אמר במהלך סיור בבקעת הירדן, שראש הממשלה, אהוד ברק, שאיים על העם במלחמה, משתמש בשיטה חדשה לה לא היינו רגילים בעבר. לפי דבריו, "מנהיגות צריכה לתת תשובה לא מתוך הנחה שאו שמוותרים על הכל או שיש מלחמה, זה לא שחור ולבן.המשך לקרוא "התכנית המדינית של אריאל שרון"

מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים. הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחבהמשך לקרוא "מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום"

מתווה קלינטון

ב-23 בדצמבר 2000, בעקבות כישלון ועידת קמפ-דיוויד ובעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נועד קלינטון עם נציגי ישראל והפלסטינים בו-זמנית בבית הלבן ושטח בפניהם את ה'פרמטרים' (הצעות) האמריקניים לשלום. פרמטרים אלו עוסקים בכל אחת מסוגיות הליבה שעמדו אז על הפרק (גבולות וטריטוריה, ביטחון, ירושלים, פליטים והצהרה על קץ הסכסוך) והיו אמורים לשמש בסיס להסכם מסגרת קבע לשלום.המשך לקרוא "מתווה קלינטון"

אהוד ברק, הפלסטינים ו"האמת ההיסטורית"

במאמר הביקורת על ספרו האוטוביוגרפי של אהוד ברק, קובע אדם רז מסמרות: הספר, לדבריו, אינו מוסיף מידע חדש על קורותיו של ברק ועל תרומתו להיסטוריה הפוליטית הישראלית, וכמו כן, "הפער בין מה שחושבים על ברק ובין האמת ההיסטורית גדול". כלומר, אין בספר גילויים חדשים, אלא יש כאן פרשנות אחרת לעובדות ידועות לכאורה. בדומה לרז, אתרכז גםהמשך לקרוא "אהוד ברק, הפלסטינים ו"האמת ההיסטורית""

זו לא טהרנות: אהוד ברק השאיר אחריו חורבן

על רקע השממה בשמאל, ברק הופך למועמד להוביל את המחנה. אבל רגע לפני, צריך לחזור לקדנציה הכושלת שלו ולהבין את הנזק שעשה לתהליך השלום. בעקבות ביקורת של דר אדם רז על ספרו האוטוביוגרפי של ברק. להמשך מאמרו של יובל אילון לחץ כאן.

"משק כנפי ההיסטוריה בחדר"

הסירוב הסורי לשלום שלקח את רבין לאוסלו: 25 שנה לשיחת 'הפיקדון'. רבין הציע נסיגה מהגולן בתמורה לנורמליזציה מלאה, אסד התחמק, והמשלחת האמריקאית יצאה לחופשה. כך נגנזה האפשרות לשלום עם סוריה ולהסדר כולל במזרח התיכון, ורבין, בלית ברירה, פנה להסדר עם הפלסטינים. להמשך קריאה לחץ כאן.

מסמכי אל-ג'זירה

בינואר 2011 חשפה רשת אלג'זירה כמות גדולה של מסמכים הנוגעים למשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. המסמכים הועלו לאתר אינטרנט שהוקם על ידי הרשת על מנת לאפשר הדלפות של מסמכים מסווגים. בתיקייה זו נמצא חלק קטן ממסמכים אלה הכולל סיכומי פגישות של צוות המשא ומתן, נתונים על הגידול באוכלוסיית המתנחלים, תמצית של הצעת אהוד אולמרטהמשך לקרוא "מסמכי אל-ג'זירה"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל