ארכיון תגיות:שמאל.

לפי גדעון לוי, במאמר שכתב בעיתון הארץ ב-9 לאוגוסט 2020, הימין חייב הרבה למחאת השמאל: היא מכשירה אותו, מלבינה את חטאיו, מחזקת את שליטתו, מעניקה לו לגיטימציה שמעולם לא היתה לו. ככה זה כשתנועת מחאה מתמקדת בגורלו של איש אחד — רק לא ביבי. היא הופכת את יריבה האמתי, הימין, לאחיה התאום, כמעט למשאת נפשה,המשך לקרוא "האלטרנטיבה לבנימין נתניהו"

האם השמאל העולמי מאבד עצמו לדעת? שאלת ההגירה, טוען הסוציולוג יריב מוהר, קורעת את השמאל למחנות ניצים, שכל אחד מהם תועה למחוזות הזויים ובלתי רלוונטיים. עם העלמות ההבדל בין ביקורת עצמית מדודה לבין שנאה עצמית משתוללת למערב ולתרבותו, השמאל העולמי עולה על נתיב מהיר של הרס עצמי. ינשוף פוליטי-מדיני בטור אורח על מבוכה ומשבר בעידןהמשך לקרוא "אחרי הליברליזם: בלבולו של השמאל בעידן ההגירה"

לאחרונה אוחזת במפלגה הרפובליקנית בארה"ב קדחת של אמירות שנויות במחלוקת בהקשר לאירוע הנורא בתולדות העם שלנו, שואת היהודים באירופה. בן קרסון מיודענו למשל טען שאם בגרמניה היה תקף חוק כדוגמת התיקון השני לחוקת ארה"ב המבטיח את הזכות להחזיק נשק, היטלר לא היה מצליח להשמיד היהודים. להמשך קריאה לחץ כאן.

החברה הישראלית היא חברה ללא עבר. מלחמת חמישים הימים, שנגמרה רק לפני שלושה שבועות, נמחקה כמעט לחלוטין מן הזיכרון הקולקטיבי. לכאורה מדינה שניהלה מלחמה ארוכה באויב חלש בהרבה וסיימה אותה ללא הכרעה נדרשת לחשבון נפש ציבורי—מה הוביל אותנו למלחמה הזאת, שהתבררה במבט לאחור כהעתק מדויק של קודמותיה? מדוע התנהלה כפי שהתנהלה ומה הלקחים שיש להפיקהמשך לקרוא "הייתה מלחמה?"

באוגוסט 1984, ישב שמעון פרס שעות ארוכות עם מנהיג מפ"ם, יעקב חזן, לשכנעו שכדאי למפלגתו, שהיוותה חלק מן המערך, לחבור לממשלת אחדות בראשות המערך והליכוד.  להמשך קריאה לחץ כאן.

לפני שישים שנה, הפך קו הרוחב 38 לגבול כאשר קוריאה נחלקה לשתי מדינות: האחת, בהשפעה סינו־סובייטית, והשנייה – בשליטת כוחות פרו־אמריקניים. בישראל של אותן שנים, שבהן כל שאלה בינלאומית הייתה בסיס לפילוג בשמאל שהיווה הרוב בפוליטיקה של ראשית שנות ה־50', עלתה השאלה באיזה צד יש לעמוד ביחס לקו הרוחב ההוא: בצד הצפוני או הדרומי. בן גוריוןהמשך לקרוא "ראשית המלחמה הקרה השנייה"