בנימין נתניהו וההבטחה למוטט את שלטון החמאס

ב-20 לנובמבר 2012 ביום השמיני למבצע עמוד ענן. פורסמו ב-Ynet דבריו של בנימין נתניהו מ-2009 עת הבטיח למוטט את שלטון החמאס. היה זה על רקע הדיווחים שהוא עומד להסכים על הפסקת אש עם אותו ארגון שאת שלטונו הבטיח למוטט בעבר. לפי הכתוב בכתבה, ב-3 בפברואר 2009 הגיע נתניהו לאשקלון. הוא התבטא בחריפות נגד מממשלת קדימההמשך לקרוא "בנימין נתניהו וההבטחה למוטט את שלטון החמאס"

צעדות השיבה: לקראת מתכונת חדשה?

לפי לקט שפורסם היום על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור מתקיימים לאחרונה דיונים בקרב חמאס וארגונים נוספים השותפים לצעדות השיבה, בהם נבחנת כדאיות המשך צעדות השיבה ומועלים רעיונות למתכונת חדשה שלהם. נראה לנו, כי לאחר תקופה של קרוב לשנתיים ו-85 צעדות מתגבשת הערכה בחמאס, כי הצעדות והאלימות המופעלת במסגרתן כבר מיצו את עצמן וכי להשגת הסדרה קצרתהמשך לקרוא "צעדות השיבה: לקראת מתכונת חדשה?"

ישיבת ועדת התכנון 13-6-1967

לפי יואב גלבר, בספרו הזמן הפלסטיני[1], התכנס ב-13 ביוני צוות משותף למשרד החוץ, לצה"ל, לשב"כ וליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, שהוטל עליו לבחון חלופות ולהגיש הצעות לגבי הקו שיציג שר החוץ בעצרת [האומות המאוחדות], ולמה שיאמר לאמריקאים על יעדיה של ישראל. כבר בדיון הזה עלו על הפרק שאלות היסוד המטרידות את מדינת ישראל מאז ועדהמשך לקרוא "ישיבת ועדת התכנון 13-6-1967"

תכנית ההתנתקות

לפי איתמר רבינוביץ', בספרו האופק המתרחק, ניתן  לראות את ההתנתקות מעזה לכל היותר כהצלחה חלקית. היא שמה קץ לנוכחותם של מתנחלים וחיילי צה"ל בקרב האוכלוסייה הצפופה של הרצועה. היא גם הוכיחה שמנהיג ישראלי סמכותי ונחוש יכול לעמוד מול המתנחלים והשדולה רבת-העוצמה התומכת בהם ולבצע מדיניות הכרוכה בנסיגה ובהסרת התנחלויות. אבל כפי שהתברר בדיעבד, ישראל לאהמשך לקרוא "תכנית ההתנתקות"

האגרטל הסדוק של בנימין נתניהו

המשורר פול ורלן כתב על האגרטל השבור. המים ההולכים ונעלמים ממנו. לא יודעים מה קרה ומדוע, רק שהמים נוזלים מן האגרטל. מלחמת עזה האחרונה היא האגרטל השבור של הציונות. קשה למנות את המלחמות בהן הפסידה ישראל. אפילו מלחמת לבנון, שבסופה נסוג צה"ל, טמנה בחובה תבוסה. גם לא מלחמת יום הכיפורים. הפעם הובסה ישראל מידי ארגוןהמשך לקרוא "האגרטל הסדוק של בנימין נתניהו"

למה המציאות אינה מסמר ולמה פטיש אינו התשובה לכל שאלה

התקשורת בין ישראל לחמאס מתבצעת בימים אלה באמצעות חילופי מהלומות. האלימות היא שפה פשוטה מאד. יש בה רק שתי מילים–כואב/לא כואב. פרשנות היא עניין מסובך הרבה יותר–למה כואב ומה צריך לעשות כדי שיפסיק לכאוב? על זה אין הסכמה. אנחנו "צורבים תודעה" ו"משקמים הרתעה" כדי לדרוש מן הפלסטינים "שקט". מבחינת החמאס ה"שקט" שאנחנו מציעים הוא קבלההמשך לקרוא "למה המציאות אינה מסמר ולמה פטיש אינו התשובה לכל שאלה"

באין מדיניות, המלחמה היא המשך המלחמה בדרכים אחרות

פון קלאוזביץ הכריז שהמלחמה היא המשך המדיניות בדרכים אחרות. קלאוזביץ לא העלה בדעתו מצב שבו למדינה אין מדיניות. אבל יש חיה כזאת: למדינת ישראל אין מדיניות ועל כן המלחמה מבחינתה היא המשך המלחמה בדרכים אחרות. בסופה של כל מלחמה, ולקראת המלחמה הבאה עלינו בשלום, אנחנו מפיקים לקחים בתחום הפעלת הכוח. רק בדרכי הפעלת המוח אנחנוהמשך לקרוא "באין מדיניות, המלחמה היא המשך המלחמה בדרכים אחרות"

צוק איתן: הקץ לאשליית “ניהול הסכסוך”

בחמש השנים האחרונות מנהיג נתניהו את המדינה על-פי תפיסה אסטרטגית הקובעת כי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ניתן לפתור, אבל בהחלט אפשר לנהל. אם יש תועלת אחת שיכולה לצמוח מאירועי החודשיים האחרונים, הרי היא חיסולה הסופי של הקונספציה המזיקה הזאת. להמשך קריאה לחץ כאן.

מחליפים דיסקט: למה חייבים להחליט על מיטוט חמאס

לו הייתי חאלד משעל, לא הייתי מתפשר עם ישראל. ממצבו הנוכחי, רווחיו הפוטנציאליים של החמאס גדולים יותר מהפסדיו, והסיבה פשוטה: כל עוד ארגון הטרור העזתי יודע שהישרדותו מובטחת, אין לו סיבה לוותר כהוא זה. בינתיים, ישראל נגררת בבוץ ובדם, מוקעת בעולם ומרוויחה קדחת. כדי לצאת מהמצב שאנחנו נתונים בו, חובה לשנות דיסקט ולהוכיח שאנחנו מוכניםהמשך לקרוא "מחליפים דיסקט: למה חייבים להחליט על מיטוט חמאס"

למנוע את הסבב הבא: מאמר אורח מאת לירן אופק

מבצע צוק איתן מעלה שאלות מטרידות אודות המצב האסטרטגי, הצבאי והמדיני של ישראל. לירן אופק, עוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען שישראל הפכה, שלא בטובתה, לקבלן ביצוע של גורמים זרים המעוניינים לפגוע בחמאס. קריסת ערוצי התיווך בין הצדדים, עקב שינויים גיאופוליטיים באזור, הופכים את המבצע הנוכחי, והבאים אחריו, לתסבוכת שקשה להיחלץ ממנה. כדי לצאתהמשך לקרוא "למנוע את הסבב הבא: מאמר אורח מאת לירן אופק"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל