עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

למה בוחרים שרון?

אחת השאלות שנשאלות כל פעם מחדש לקראת מערכת בחירות, במהלכה ולאחריה היא למה חוזר הציבור הישראלי ובוחר בבנימין נתניהו למרות המצב במדינה ולמרות החשדות לפלילים. הרי לא יכול להיות. האם הציבור מטומטם? ברצוני להזכיר ששאלה זו  נשאלה פעם גם לגבי אריאל שרון. לשם דוגמה ברצוני להביא מאמר שכתב גדעון סאמט ב-18 לספטמבר 2003 בעיתון בארץ.המשך לקרוא "למה בוחרים שרון?"

תחזיות לגבי בחירות 1996

ברצוני להתייחס לתחזית מעניינת במיוחד שבמרחק של זמן התבררה דווקא כמדויקת. וכמו תמיד עולה השאלה האם בעצם לא מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה. להן הפרטים הלקוחים מהאתר יקום תרבות בניהול אלי אשד. ב-26 לדצמבר 1986 פורסם בעיתון “חדשות“ תסריט דמיוני שעליו היו חתומים העיתונאים אתי חסיד, חנן קריסטל ואילן כפיר שהעריכו במערכת הבחירות ב-1996, אהודהמשך לקרוא "תחזיות לגבי בחירות 1996"

במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי

על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אוליהמשך לקרוא "במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי"

ישראל על סף היובל השני

לפני עשרים שנה עברנו למילניום חדש. להלן קטעים מתוך הספר לא על מגש של כסף: תולדות מדינת ישראל מראשית ההתיישבות עד עידן השלום, הוצאת כרטא, ומשרד הביטחון. מדובר בקטעים הלקוחים מהחלק האחרון העוסק בישראל על סף היובל השני. המפלגות החרדיות הגוש הדתי מורכב משלוש מפלגות: המפד"ל ושתי המפלגות החרדיות – ש"ס והיהדות התורה, המאחדת שתיהמשך לקרוא "ישראל על סף היובל השני"

האם הממשלה תחזיק מעמד

בכל פעם שנבחרת ממשלה חדשה בישראל מתחילות להופיע הערכות שונות לגבי משך כהונתה של הממשלה. יש לזכור שהבחירות עכשיו היו לכנסת ה-23 אבל מדובר בממשלה ה-35. מכאן ולא תמיד יש תאימות בין משך כהונת הכנסת למשך כהונת הממשלה. אמנם שמתפזרת הכנסת מתחלפת הממשלה לאחר הבחירות אבל לפעמים מתחלפת הממשלה במהלך כהונתה של הכנסת הנשארת עלהמשך לקרוא "האם הממשלה תחזיק מעמד"

האם יהיו בחירות רביעיות?

ב-15 למאי 2020 מעלה בן כספית השאלה האם פניו של בנימין נתניהו לבחירות חדשות? גורמים פוליטיים העריכו אמש שלא מן הנמנע שהמרד בליכוד והמשבר שחווה נתניהו כעת מול בכירי מפלגתו הם תוכנית יזומה לטרפודה ברגע האחרון של ממשלת האחדות הלאומית. חשש דומה נרשם אתמול גם בצמרת כחול לבן. הרעיון הוא כזה: שני איומים מרכזיים הובילוהמשך לקרוא "האם יהיו בחירות רביעיות?"

על חשיבותה של אופוזיציה במשטר דמוקרטי

ערב הבחירות לכנסת ה-19 כתב גולש בשם עופר נחשון את הדברים הבאים בפורום אקטואליה באתר כיפה (21.1.2013). לדעתי דברים אלה רלוונטיים תמיד: במהלך דיונים רבים שמתנהלים בפורום עולים טיעונים כגון "אבל הם בטוח יהיו באופוזיציה", "להשפיע אפשר דרך הקואליציה ולא דרך האופוזיציה" או "עדיף להיות בקואליציה" וכו'. לפעמים נראה שה"קואליציה" הפכה בעיני חלק מהכותבים לערךהמשך לקרוא "על חשיבותה של אופוזיציה במשטר דמוקרטי"

שינוי שיטת הממשל בישראל

ב-26 לאפריל 2020 פורסמו הדברים הבאים בדף הפייסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה: לאלה מכם שלא צפו בדיון הוועדה המיוחדת בכנסת לאישור חבילת חוקי היסוד של ההסכם הקואליציוני, הנה התקציר לשינוי המשטרי שישראל עוברת בחסות ממשלת מפלגת הליכוד ומפלגת כחול לבן: 1. השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה הוא מעשה פסול המכשיר שחיתות שלטונית.המשך לקרוא "שינוי שיטת הממשל בישראל"

דפוס מנהיגותו של מנחם בגין

לפי אבי שילון, במאמר שכתב לעיונים בתקומת ישראל, כל חייו פעל בגין במקרים מכריעים כמנהיג שמתווה אידאולוגיה, אך נגרר בהחלטות המעשיות ליישומה. כך, למשל, אף שבגין הוביל את המחאות נגד הסכם השילומים, היזמה לכך הייתה של המזכיר יעקב רובין ושל אריה בן-אליעזר, שהיה ממלא מקומו הזמני. לאחר סדרת נאומיו של בגין נגד ההסכם היו בחרותהמשך לקרוא "דפוס מנהיגותו של מנחם בגין"

מות האידאולוגיה

בפוסט הקודם התייחסתי למאמרו של אריה כספי להלן חלק נוסף ממאמר זה: לפי אריה כספי, המפלגה ההיסטורית נוסח המאה ה-19 כלתה מהעולם. אין מקום למפלגות בעלות תפיסת עולם מגובשת ותכנית על שמכסה את כל תחומי החיים. הבנו כבר שאין נוסחת על מדעית שמסוגלת לפתור את כל בעיותינו. אנשים שמסכימים ביניהם על הפרדת דת ומדינה חלוקיםהמשך לקרוא "מות האידאולוגיה"