ארכיון תגיות:מצרים

באתר ארכיון המדינה ישנו פרסום המתעד את המגעים בין שתי המדינות בימים של מאבק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים, המאבק נגד התיישנות החוקים נגד פושעים נאציים בגרמניה, קשירת יחסים דיפלומטיים ב-1965 ומלחמת ששת הימים.[1] להלן הקטע העוסק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים. ביולי 1962 נודע שמצרים ביצעה ניסוי מוצלח בשיגור הטילים. ב-23 ביולי, יום השנה להפיכה במצרים,המשך לקרוא "פעולת מדענים גרמנים במצרים בתעשיית הטילים"

ב-28 בספטמבר 1970 בשעה 21:50 בקע מהרדיו המצרי קולו של סגן נשיא מצרים אנואר סאדאת שהודיע על פטירתו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר (א-נאסר בהגיה ערבית) בשעה 17:15 כתוצאה מהתקף לב. הודעתו הכתה בתדהמה ובצער לא רק את בני העם המצרי אלא רבים מבני האומה הערבית. נאצר היה רק בן 52 במותו והוא נחשב  למנהיג כלל-ערביהמשך לקרוא "מותו של נשיא מצרים נאצר – תגובות בישראל לפטירתו של מנהיג העולם הערבי"

ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1] הסקירה המדוברת דנה על הרקע המדיני של "חקירת המעילות במצרים". לפי דבריו, ראש הענף המצרי במחלקת חקר קבע בה בין השאר: "… תהיינה אפוא תוצאות החקירה אשר תהיינה, כבר עתההמשך לקרוא "תחזית מדינית נוכח התפתחות המאורעות במצרים ב-1952"

יום אחד הייתי שמח ליצור קורס עיתונאות המבוסס על סיקור ההתקוממות במצרים, עכשיו לקראת יום השנה הראשון. השיעור מספר אחד יהיה: בכל פעם שאתה רואה פילים עפים, תשתוק ותרשום הערות. ההתקוממות המצרית היא המקבילה לפילים שעפים. איש לא ניבא זאת ואף אחד לא ראה זאת לפני כן. אם לא ראית את זה מתקרב, מה גורםהמשך לקרוא "תרגום המאמר לצפות בפילים עפים"

מתישהו במהלך 1962 שלך יהושפט הרכבי[1] לדוד בן-גוריון מספר מסמכים שראוי לעיין בהם. להלן דבריו[2]: האמנה הלאומית[3] נאצר[4] היה ער כל הזמן להעדר אידאולוגיה למהפכתו ולמשטרו. מהפכתו באה בעיקרה לטאטא גילויים שליליים, כאשר מטרות חיוביות לא היו ברורות. צורך זה באידאולוגיה גבר אצלו לאחר פרוק הקע"ם[5]. הסיבה למאמץ המיוחד לנסח אידאולוגיה נעוצה לדעת הרכבי בצורךהמשך לקרוא "מכתב יהושפט הרכבי לדוד בן-גוריון בנוגע לנאצר"

באפריל 1952 הופצה סקירה מאת יעקב בהם שעסקה במאבק המצרי בבריטניה מביטול החוזה האנגלי-מצרי על ידי ממשלת הוופד עד לפיזור בית הנבחרים על ידי הילאלי. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להשפעת המאורעות על יחסה של מצרים לישראל. להלן סיכום דבריו: (1) שאלת ישראל אינה תופסת את המקום הראשון בהתעניינותם של חוגי הציבור השונים במצרים. המרץ המדיניהמשך לקרוא "השפעת המאורעות במצרים על היחס לישראל"

בספטמבר 1981, ערב רצח סאדאת, כתב שגריר ישראל בקהיר משה ששון ניתוח על מצב הרוח הקודר במצרים, האכזבה מן הציפיות לשיפור במצב בעקבות חוזה השלום ואכזבתו של סאדאת עצמו מהמצב הפנימי, שגרמו לו להודיע על שורת מאסרים וצעדי דיכוי נגד מתנגדיו. צעדים אלו לא הועילו, והמתנקשים בו היו אנשי צבא הקשרים לחוגים אסלאמיים קיצונים המתנגדיםהמשך לקרוא "ניתוח המצב במצרים ערב רצח סאדאת"

סַיְד קֻטְבּ המצרי הוצא להורג ע"י אל-נאצר, והפך לסמל ומורה רוחני עבור הזרמים הקיצוניים באחים המוסלמים | את המלחמה במוסלמים הכופרים, תפיסת האמונה כמחברת בין המוסלמים כולם ללא התחשבות במדינות הלאום – מיישמים באלקעדה. אחד מספריו הבולטים תורגם לעברית בהוצאת רסלינג. לקריאת המאמר לחץ כאן.

לפי אבי שילון, בספרו תוגת השמאל, יצאה בנובמבר 1980 משלחת של בכירי העבודה – ובהם  שמעון פרס, אבא אבן וחיים בר-לב – לסדרת מפגשים עם ההנהגה המצרית בקהיר. לטענתו, חשיפתם של המפגשים האלו לראשונה מסייעת לשפוך אור על תפיסותיהם של מנהיגי המזרח התיכון ועל גישתם האותנטית לסכסוך. באחת הפגישות ביקש שר החוץ המצרי בוטרוס ראליהמשך לקרוא "פגישות של נציגי האופוזיציה עם ההנהגה במצרים"

בזמן שהמשטר המצרי נוהג בעריצות כלפי האזרחים ומדכא אותם, ישראל היא דגם ומופת, כי היא מכבדת זכויות אדם. בישראל מנגנוני השלטון פועלים למען המדינה, ולא לטובת מישהו אחר. נוסף על כך, במצרים נהוגים המעילה, השוחד, השחיתות והביריונות תמיד ובכל יום, ואילו בישראל את שומע על כך לעתים נדירות. טוקבקיסט באתר היומון "אל מסרי אל יום"המשך לקרוא "… בזמן שהמשטר המצרי נוהג בעריצות כלפי האזרחים ומדכא אותם …"