ארכיון תגיות:מדיניות ישראל בשטחים

מן הכתבה:"בית הדין צריך לבדוק לגבי כל מקרה האם בוצעה חקירה בתוך המדינה", אומר שני. "התובעת ציינה שהיא עוד לא גיבשה דעה האם החקירות הצבאיות בישראל עונות על דרישת המשלימות, אבל אפשר לשאוב אופטימיות מהמקרה של בריטניה. בנוגע לחקירות של פשעים שבוצעו לכאורה על ידי בריטניה בעיראק, בית הדין הציב רף נמוך, והתובעת הסתפקה בכךהמשך לקרוא "שופטי האג שלפו כרטיס צהוב, אך הדרך להעמדה לדין עדיין ארוכה"

בעיתון הארץ מדווחים כי בית הדין הפלילי הבינלאומי אישר הערב לפתוח בהליכים רשמיים נגד ישראל וחמאס בחשד לביצוע פשעי מלחמה לאחר שקבעו כי לבית הדין ישנה סמכות שיפוט במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה – בניגוד לטענת ישראל. לפחות אנחנו לא לבד. נמצאים באותו צד עם החמאס…למאמר המקורי:https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.9515668

ב-30 ביוני 2020 יום לפני הסיפוח המדובר בוואלה מתפרסמות שתי ידיעות שלכאורה לא קשורות. בראשונה נאמר שבמכתב שהעביר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ליושב ראש ועדת חוץ ובטחון, נכתב כי הממשלה מבקשת להמשיך בקידום החוק [חוק למעקבי שב"כ], למרות הסיכומים אמש לדחות את ההצבעה לשבוע הבא. הוועדה תתכנס בהמשך היום ויתכן כי ההצבעה עליו במליאההמשך לקרוא "לקראת סיפוח ושאלת חוק השב"כ"

הטענה המרכזית של הספר היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו נתון לפתרון משום שכל פתרון מוצע טומן בחובו בעיה קיומית לישראל. הפתרון הרווח בשמאל שלפיו יש לסגת מהשטחים טומן בחובו סיכון בטחוני אדיר לישראל, והפתרון הימני שלפיו יש לספח את השטחים טומן בחובו סכנה דמוגרפית. כך או כך, ישראל בסכנה. לכן, לפי המחבר, אין לשאוף לפתרון הסכסוךהמשך לקרוא "הספר מלכוד 67"

"על כוכבו של הנסיך הקטן מצויים היו זרעים רעים ונוראים – זרעי הבאובב. לעולם לא תפטר מעצי הבאובב עם לא תעקרם בעודם באיבם. הם פורצים ופושטים על פני הכוכב ונוקבים אותו בשורשיהם. ואם הכוכב קטן מדי עלולים הם לבקעו לחלוטין". ב-1983 יצאה מטעם ארגון שלום עכשיו חוברת שעסקה באכלוסה של הגדה המערבית. בפתח החוברת נכתבהמשך לקרוא "זהירות מעצי הבאובב – או שאלת אכלוסה של הגדה"

ביולי 1967 החל המפעל ההתיישבותי ברמת הגולן. ברצוני להביא פה את דבריו של יאיר דואר מתוך חיבור שכתב על היאחזויות הנח"ל ותפקידן בהתיישבות. בהתחלה יובאו דברים בנוגע לתוכניות לגבי היאחזויות הנח"ל באופן כללי ולאחר מכן הדברים העוסקים ספציפית בתחילת ההתיישבות הרמת הגולן. ימים ספורים לאחר סיום מלחמת ששת הימים, עוד בטרם פג עשן הקרבות, כברהמשך לקרוא "תחילת ההתיישבות ברמת הגולן"

ב-10 ביולי 1967 שלח שלמה הלל מכתב לשר החוץ אבא אבן ובו מספר נקודות משותפות לגבי עמדת מנהיגי ונכבדי הגדה המערבית: כולם, לרבות הקיצוניים ביותר שביניהם, טענו שיש כיום למצוא הסדר של קבע בין ישראל לגדה, וטענו כי יהיה בהסדר כזה כדי להפיג המתיחות בין ישראל לארצות ערב. בשלב ראשון של ההידברויות, רוב הנכבדים גילה רצוןהמשך לקרוא "דעות ומחשבות של תושבי הגדה המערבית לגבי העתיד"

לפי יואב גלבר, בספרו הזמן הפלסטיני[1], התכנס ב-13 ביוני צוות משותף למשרד החוץ, לצה"ל, לשב"כ וליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, שהוטל עליו לבחון חלופות ולהגיש הצעות לגבי הקו שיציג שר החוץ בעצרת [האומות המאוחדות], ולמה שיאמר לאמריקאים על יעדיה של ישראל. כבר בדיון הזה עלו על הפרק שאלות היסוד המטרידות את מדינת ישראל מאז ועדהמשך לקרוא "ישיבת ועדת התכנון 13-6-1967"

השוואה בין הממשל הצבאי בתוך הקו הירוק לבין מדיניות ישראל בשטחים מצביעה על קווי דמיון לצד הבדלים משמעותיים. מאמר לרגל יום השנה ה-50 לביטול הממשל הצבאי. להמשך קריאה לחץ כאן.

תזכיר ישיבה שנערכה בלשכת שר הביטחון דאז משה דיין חושף פרטים על האופן בו תוכננה הקמת ההתנחלויות הראשונות, תוך יצירת מצג שווא שההשתלטות על קרקעות נועדה לצרכים ביטחוניים. להמשך קריאה לחץ כאן.