ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]: ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכברהמשך לקרוא "תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994"
ארכיון תגיות:ירדן
יחסי ישראל ירדן
ב-11 בנובמבר פרסם ברק רביד מסמך מארכיון המדינה. השנה 1983. בנימין נתניהו, דיפלומט בשגרירות בוושינגטון, שולח מברק סודי ביותר לראש הממשלה ולשר החוץ תחת הכותרת "יחסים עם ירדן". במסמך נאמר ש"סטיב רוזן מאיפ"ק מוסר שקיבל את הידיעה הבאה ממקור מהימן בממשל: שגריר ארצות הברית בירדן דיווח שחוסיין אמר לו שבכוונתו להצהיר ב-1 למרץ על נכונותוהמשך לקרוא "יחסי ישראל ירדן"
חוסיין ויחסו לגדה המערבית
לפעמים מוצאים מסמך שלא נראה כל קשר בינו לבין התיק בו הנמצא. בתיק של ישראל גלילי שעוסק בגוש אמונים (ג-7449/10, עמ' 83 בקובץ) מצאתי מסמך של חצב הנוגע לחוסיין ויחסו לגדה המערבית. מדובר במסמך חצב ובו תרגום של ידיעה מעיתון לבנוני המדווחת על הצעתו של חוסיין למלך ח'אלד שירדן תנהל המשא ומתן עם ישראל עלהמשך לקרוא "חוסיין ויחסו לגדה המערבית"
תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי
איחוד מצרים וסוריה במסגרת הקהילייה הערבית המאוחדת (הקע"ם) ב-1 בפברואר 1958 עורר בלונדון חשש כבד לגורל המשטרים בפרו-מערביים בעמאן ובבגדאד ולגורל הצינורות שהזרימו נפט לאירופה מעיראק ומערב הסעודית דרך הטריטוריה הסורית. דיפלומטים בריטים ציינו בדאגה רבה שהמצב שנוצר חולש נאצר על כל מעברי הדלק החיוניים לכלכלת בריטניה. בעידוד הבריטים והאמריקנים ובמשקל נגד לאיחוד הנאצריסטי, הוקםהמשך לקרוא "תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי"
פגישות של נציגי האופוזיציה עם ההנהגה במצרים
לפי אבי שילון, בספרו תוגת השמאל, יצאה בנובמבר 1980 משלחת של בכירי העבודה – ובהם שמעון פרס, אבא אבן וחיים בר-לב – לסדרת מפגשים עם ההנהגה המצרית בקהיר. לטענתו, חשיפתם של המפגשים האלו לראשונה מסייעת לשפוך אור על תפיסותיהם של מנהיגי המזרח התיכון ועל גישתם האותנטית לסכסוך. באחת הפגישות ביקש שר החוץ המצרי בוטרוס ראליהמשך לקרוא "פגישות של נציגי האופוזיציה עם ההנהגה במצרים"
הפלשתינים חוזרים
לפי מרדכי בר-און במאמרו על בטחון ישראל בעשור השני שהופיע בקובץ העשור השני בהוצאת יד יצחק בן-צבי, התבוסה הניצחת שכוחותיו של היישוב היהודי הנחילו לפלשתינים בשנת תש"ח, והשתלטותה של ממלכת ירדן על רוב שטחי הארץ שנותרו בידי הערבים, הפכה את הפלשתינים למשך עשרים שנותיה הראשונות של המדינה מגורם מדיני וצבאי לבעיה הומניטרית של פליטים ועקוריםהמשך לקרוא "הפלשתינים חוזרים"
צומוד דיפלומטי: ההתחפרות כמדיניות החוץ של ישראל
עד שהוחלפו על ידי החמאס, היו האיראנים הנאצים התורנים שלנו. האיום שהציבו לישראל הוצג על ידי נתניהו ומדברריו כפצצה מתקתקת, שישראל תיאלץ, בתוך חודשים, לפעול צבאית כדי לנטרל אותה אפילו לבד, "וימות העולם". את ההסכם שהתגבש בין המערב לאיראן אחרי עליית עלי רוחאני לשלטון הגדיר נתניהו כהונאת ענק, פיתיון שהמערב הטיפש בולע בחולשתו. נתניהו חזרהמשך לקרוא "צומוד דיפלומטי: ההתחפרות כמדיניות החוץ של ישראל"
בזכות המונרכיה
מדוע חלק גדול מהרפובליקות הערביות התמוטטו ונעלמו, ואילו המלוכות המסורתיות נותרו על כנן? מבט בחשרת הסופה של האביב הערבי יגלה לנו, כי עד עתה קו התפר העובר בין מוות לחיים נמתח בין הרפובליקות למלוכות. האם מדובר רק בתוצאה של מדיניות נבונה, או שמא מלוכות נהנות מיתרונות מובנים מסוג מסויים? ינשוף פוליטי-מדיני מעלה את הטיעון בזכותהמשך לקרוא "בזכות המונרכיה"
בסיבוב הזה המלך עבדאללה ניצח
הבחירות לפרלמנט הירדני, שנערכו ב-23 בינואר 2013, לא נתנו תשובה חד משמעית באשר להשפעות ההתקוממויות בעולם הערבי על יחסי הכוחות האמיתיים בממלכה, בין הממסד ובראשו המלך, לבין האופוזיציה, ובמרכזה תנועת "האחים המוסלמים". שני הצדדים התמידו בהתחפרותם בעמדות המוצא שלהם ערב הבחירות. המלך הסכים אמנם במהלך הדיון הציבורי לכמה שינוים, אך רובם היו קוסמטיים ובוודאי לאהמשך לקרוא "בסיבוב הזה המלך עבדאללה ניצח"