מקורות המים בתהליך השלום

אחת מהסוגיות הנמצאות בלב הסכסוך הישראלי ערבי היא סוגיית המים. ברצוני הפעם לחזור למחצית הראשונה של שנות התשעים עת תהליך השלום היה בתחילתו. דרך זה אדגים כיצד אפשר למצוא היום מסמכים מהעבר על ידי השימוש ברשת האינטרנט. הסיפור מתחיל כך. ב-8 באוקטובר 1993 פורסם בעיתון הארץ דו"ח הסודי, של המכון למחקרים אסטרטגיים שנכתב ב-1991. אתהמשך לקרוא "מקורות המים בתהליך השלום"

נאום נתניהו בחתימת הסכם וואי

ב-23 לאוקטובר 1998 בעת החתימה על מזכר וואי נשא בנימין נתניהו דברים בזכותו של ההסכם ובעד תהליך השלום. להלן תרגום חופשי של קטעים מתוך דבריו[1]: […] היום הוא יום שבו ישראל והאזור שלנו בטוחים יותר. עניין זה הצריך הקרבה של שני הצדדים […] זהו רגע חשוב, שבו אנחנו מעניקים עתיד בטוח יותר ושלום לילדינו ולילדיהמשך לקרוא "נאום נתניהו בחתימת הסכם וואי"

לקראת סיפוח ושאלת חוק השב"כ

ב-30 ביוני 2020 יום לפני הסיפוח המדובר בוואלה מתפרסמות שתי ידיעות שלכאורה לא קשורות. בראשונה נאמר שבמכתב שהעביר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ליושב ראש ועדת חוץ ובטחון, נכתב כי הממשלה מבקשת להמשיך בקידום החוק [חוק למעקבי שב"כ], למרות הסיכומים אמש לדחות את ההצבעה לשבוע הבא. הוועדה תתכנס בהמשך היום ויתכן כי ההצבעה עליו במליאההמשך לקרוא "לקראת סיפוח ושאלת חוק השב"כ"

הספר מלכוד 67

הטענה המרכזית של הספר היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו נתון לפתרון משום שכל פתרון מוצע טומן בחובו בעיה קיומית לישראל. הפתרון הרווח בשמאל שלפיו יש לסגת מהשטחים טומן בחובו סיכון בטחוני אדיר לישראל, והפתרון הימני שלפיו יש לספח את השטחים טומן בחובו סכנה דמוגרפית. כך או כך, ישראל בסכנה. לכן, לפי המחבר, אין לשאוף לפתרון הסכסוךהמשך לקרוא "הספר מלכוד 67"

שאלת הסיפוח

לפי איתן גלבוע, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן, יש בלגאן נוראי בבית הלבן. המטה של טראמפ בהיסטריה. אין סדר ואין שליטה. הם פוחדים להפסיד את הבחירות ואת הסנאט ואת הכול. מצד שני, הם לא יכולים להוציא את ישראל חבוטה לגמרי. ישראל עוד לא סיפחה מילימטר וכבר חטפה במועצה הביטחון. הסנקציות בדרך. באירופה מתייחסים אלינוהמשך לקרוא "שאלת הסיפוח"

דילמת פסק הזמן

במהלך אוקטובר 2000 היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית.

התכנית המדינית של אריאל שרון

ב-3 לינואר 2001 פורסם ב-Ynet, שיו"ר הליכוד והמועמד מטעמו לראשות הממשלה, ח"כ אריאל שרון, אמר במהלך סיור בבקעת הירדן, שראש הממשלה, אהוד ברק, שאיים על העם במלחמה, משתמש בשיטה חדשה לה לא היינו רגילים בעבר. לפי דבריו, "מנהיגות צריכה לתת תשובה לא מתוך הנחה שאו שמוותרים על הכל או שיש מלחמה, זה לא שחור ולבן.המשך לקרוא "התכנית המדינית של אריאל שרון"

טעם המערכה

ב-24 בפברואר 2006 כתב משה (בוגי) יעלון מאמר בעיתון מעריב ובו הו תאר את הכשלים בקבלת ההחלטות על ההתנתקות, שהפכו, לטענתו, את הרצועה לחמאסטאן וחיזבאללהסטאן. לדבריו, "יועצים הובילו את המהלך וניהלו אותו, ועשו זאת בחובבנות וברשלנות". בסוף המאמר הוא כתב ששאיפתנו לתקווה לשלום היא טבעית ובריאה. אך כאשר אנו מפיחים תקווה המתחוורת כתקוות שווא, ישהמשך לקרוא "טעם המערכה"

"עסקת המאה" של טראמפ: מבט השוואתי

ב-2 לפברואר פורסם באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מאמר מאת גלעד שר, ענייננו בהשוואה תמציתית של התוכנית לעיקריות שבקודמותיה, על-פי הרכיבים המוצעים לפתרון כל אחת מסוגיות הליבה שבמחלוקת. להלן סיכום דבריו: סוגיות הליבה שבמחלוקת, אשר נועדו לפתרון במשא ומתן על הסדר הקבע, נותרו בעינן בשני העשורים האחרונים, ובחלקן אף גדלו הפערים בין הצדדים במקבילהמשך לקרוא ""עסקת המאה" של טראמפ: מבט השוואתי"

מתווה קלינטון

ב-23 בדצמבר 2000, בעקבות כישלון ועידת קמפ-דיוויד ובעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נועד קלינטון עם נציגי ישראל והפלסטינים בו-זמנית בבית הלבן ושטח בפניהם את ה'פרמטרים' (הצעות) האמריקניים לשלום. פרמטרים אלו עוסקים בכל אחת מסוגיות הליבה שעמדו אז על הפרק (גבולות וטריטוריה, ביטחון, ירושלים, פליטים והצהרה על קץ הסכסוך) והיו אמורים לשמש בסיס להסכם מסגרת קבע לשלום.המשך לקרוא "מתווה קלינטון"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל