ארכיון תגיות:הסכמי אוסלו

לאחרונה קיבל ארכיון המדינה אוסף מסמכים המתעדים את "תהליך אוסלו" מדר' יאיר הירשפלד, לצד מסמכים נוספים על פעילותו של מכון המחקר שהקים, הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF). המסמכים מלמדים שקדמו לתהליך מגעים בין הירשפלד וביילין לבין מנהיגים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, עוד בשנת 1989, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בין המנהיגים היו פייסל חוסייני וחנאן עשראווי, שהשתתפוהמשך לקרוא "הדרך לאוסלו: משא ומתן סודי עם אש"ף, ינואר-ספטמבר 1993"

אחת מהסוגיות הנמצאות בלב הסכסוך הישראלי ערבי היא סוגיית המים. ברצוני הפעם לחזור למחצית הראשונה של שנות התשעים עת תהליך השלום היה בתחילתו. דרך זה אדגים כיצד אפשר למצוא היום מסמכים מהעבר על ידי השימוש ברשת האינטרנט. הסיפור מתחיל כך. ב-8 באוקטובר 1993 פורסם בעיתון הארץ דו"ח הסודי, של המכון למחקרים אסטרטגיים שנכתב ב-1991. אתהמשך לקרוא "מקורות המים בתהליך השלום"

ב-23 לאוקטובר 1998 בעת החתימה על מזכר וואי נשא בנימין נתניהו דברים בזכותו של ההסכם ובעד תהליך השלום. להלן תרגום חופשי של קטעים מתוך דבריו[1]: […] היום הוא יום שבו ישראל והאזור שלנו בטוחים יותר. עניין זה הצריך הקרבה של שני הצדדים […] זהו רגע חשוב, שבו אנחנו מעניקים עתיד בטוח יותר ושלום לילדינו ולילדיהמשך לקרוא "נאום נתניהו בחתימת הסכם וואי"

נכון לכתיבת שורות אלה אמורה מדינת ישראל לספח את יהודה משומרון או לפחות את חלקם לשטחה של מדינת ישראל. זאת כחלק ממימוש חלקי של תכניתו המדינית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מהלך זה עורר התנגדות רבה מצד גורמים בשמאל וכן ממדינות רבות בעולם. אפילו ארצות הברית מתנגדת למימושם של תהליכים חד-צדדיים במסגרת התכנית. אבלהמשך לקרוא "התנגדות הימין לבנימין נתניהו"

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים. הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחבהמשך לקרוא "מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום"

בשנת 2005 ייצאה לאור מהדורה חדשה של ספרו של חיים הרצוג עם כלביא יקום יצא לאור ב-1983. מהדורה זו עודכנה על ידי האלוף (מיל') שלמה גזית, וכללה את ההתפתחויות והעימותים הביטחוניים אותם ידה ישראל עד אותה עת. אני מביא כאן את דברי הסיכום לפרק שעסק בתהליך אוסלו וכנראה נכתב על ידי שלמה גזית מאחר ואירועיםהמשך לקרוא "תהליך אוסלו"

ב-10 למאי 1994 הפיץ משרד החוץ הערכה בנוגע לערפאת והבחירות בשטחים. הטענה העיקרית הייתה שישנה הסתייגות מעריכת בחירות כלליות אך יש אפשרות לעריכת בחירות מוניציפליות. להלן סיכום הדברים: ערפאת שולל להערכתנו קיום בחירות למועצה בחודשים הקרובים ואפשר להטיל ספק אם יהיה מעוניין באמת בקיומן בעיתוי כלשהו, זאת משיקולים מעשיים של איבוד עוצמה פוליטית. עם זאת,המשך לקרוא "ערפאת והבחירות בשטחים"

ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]: ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכברהמשך לקרוא "תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994"

הסירוב הסורי לשלום שלקח את רבין לאוסלו: 25 שנה לשיחת 'הפיקדון'. רבין הציע נסיגה מהגולן בתמורה לנורמליזציה מלאה, אסד התחמק, והמשלחת האמריקאית יצאה לחופשה. כך נגנזה האפשרות לשלום עם סוריה ולהסדר כולל במזרח התיכון, ורבין, בלית ברירה, פנה להסדר עם הפלסטינים. להמשך קריאה לחץ כאן.

החגיגה הישראלית שהרגיזה את הערבים, ההתמקדות בפרטים ובמפות במקום במשמעות הדתית וההיסטורית, הצעקות של ביל קלינטון והניסיון להגיע להסכם בלי תמיכת הממשלה והציבור: ד"ר אבי שילון צלל אל תוך המסמכים הנדירים השמורים בארכיון הפרטי של יוסי ביילין, כדי להבין כיצד הפכו תהליך השלום והשמאל הישראלי ללא רלוונטיים. עכשיו הוא משוכנע שאם יש מישהו שיכול להניעהמשך לקרוא "יומני הנסיגה: המהלכים שהובילו לדעיכת השמאל"