מניעת תפוצתו של נשק גרעיני היא מרכיב חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית. מסמכים שפורסמו באתר של הארכיון לביטחון לאומי מראים ש: לאורך שנות השמונים הגיעו ידיעות בנוגע להתקדמות בפרוייקט הגרעיני של פקיסטן למרות כל הניסיונות לעכב אותו. ממשלת פקיסטן ניסתה בכל כוחה להכחיש. ממשל רייגן התעלם מידיעות אלה בגלל שזה שירת את האינטרסים שלהמשך לקרוא "ממשל רייגן ותכנית הגרעין של פקיסטן"
ארכיון תגיות:ארצות הברית
ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972
הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-18 למאי 1974 הפתיע את האמריקנים מכיוון שקהילת המודיעין לא הבחינה בסימנים להכנות לניסוי. לפי תחקיר שנעשה בדיעבד עולה כי קובעי המדיניות במנהל של הנשיא ניקסון נתנו עדיפות נמוכה לתוכנית ההודית ולא הייתה תחושת דחיפות לגבי השאלה האם ניו-דלהי מתכוננת לנסות מתקן גרעיני. אולם בתחילת 1972 העריכה הלשכה למודיעין ומחקר במחלקתהמשך לקרוא "ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972"
בנפול אויבך אל תשמח, אלא רק קצת
"בסוף יבוא גם תורכם", הזהיר קדאפי את באי הפסגה הערבית בדמשק ב-2008, כאשר התלונן על תליית סדאם חוסיין. זה מה שקורה כאשר מתיידדים עם האמריקנים, הוא אמר ארה"ב קצרה השבוע ניצחון נדיר: בלי חייל אחד על הקרקע, בלי שטיפת דמו של חייל אחד הוקזה, עלתה יפה "המנהיגות מאחור" של אובמה. להמשך קריאה לחץ כאן.
פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן
בין השנים 1981-1979 נעשתה פעילות דיפלומטית ענפה בקרב מדינות שהיו שותפות לדאגה האמריקנית מפני תוכנית הגרעין הפקיסטנית. לפעילות זו היו מספר מטרות: לנצל את המחסור של פקיסטן ביכולות מדעיות, ניהוליות והנדסיות והמחסור בטכנאים מיומנים. למנוע מפקיסטן לנצל בקלות את הבסיס התעשייתי של מדינות מפותחות יותר בכדי לרכוש מומחיות וציוד שאין ביכולתם לייצר בעצמם. לאלץ אתהמשך לקרוא "פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן"
פקטור אוסמה
חיסול בן לאדן שינה את הדינמיקה הפוליטית בוושינגטון. הנשיא ממריא בסקרים חודש ופחות לאחר ששקע לתהום עמוקה. קשה עכשיו לייחס לו הססנות, או לפקפק בגבריותו, אם כי שרה פיילין מנסה. אבל האומנם ”הובטחה“ בחירתו החוזרת ב-2012? אפילו לא במקצת. להמשך קריאה לחץ כאן.
התגבשות עמדתה של ישראל במלחמה הקרה
לפי שמעון גולן, בספרו גבול חם מלחמה קרה, השתנתה בהדרגה מדיניותה של ישראל לגבי המלחמה הקרה בתקופה שבין 1953-1949, מאי הזדהות להידוק הקשרים עם המערב תוך כדי התקררות היחסים עם ברית המועצות. הסיבה לנקיטת מדיניות אי-ההזדהות הייתה הזדקקותה של ישראל לתמיכה מדינית במאבקה עם מדינות ערב, והצורך שלה בסיוע צבאי, וכן בסיוע כלכלי, שיאפשר את ייצובהמשך לקרוא "התגבשות עמדתה של ישראל במלחמה הקרה"