מושג השקיעה בהגות אמריקנית בת זמננו

לפי ארנון גוטפלד, מימיה הראשונים של האומה האמריקנית טבוע בה אתוס ולפיו כל ישות מדינית אנושית, תהא חזקה ככל שתהא, עתידה להיכשל, לשקוע ולקרוס. לעומת אתוס זה צמח אתוס מכונן אחר, שהוציא את ארצות הברית אל מחוץ לגלגל ההיסטוריה, והפך את בניה הנבחרים לנושאי שליחות גלובלית. מאז המחצית השנייה של שנות השבעים שב והתעורר באמריקההמשך לקרוא "מושג השקיעה בהגות אמריקנית בת זמננו"

משבר פרחיל

לפי פריד זקריה, בספרו העולם הפוסט-אמריקני, כשההיסטוריונים ינסו להבין אם העולם של תחילת המאה העשרים ואחר, חובה עליהם להתחשב במשבר פרחיל. ביולי 2002 שלחה ממשלת מרוקו שנים-עשר חיילים לאי קטן בשם לילה, כמה מאות מטרים מחופה, במצרי גיברלטר, ונטעה שם את דגלה. האי אינו מיושב, למעט כמה עזים, והדבר היחיד שמשגשג שם הוא פטרוזיליות בר,המשך לקרוא "משבר פרחיל"

תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994

ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]: ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכברהמשך לקרוא "תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994"

ללא שינוי: אחרי העולם השטוח, מגיע תור העולם העמוק

תומס פרידמן, פרשן "הניו יורק טיימס" ומחבר הספר "העולם הוא שטוח", חושב ש־2007 הייתה נקודת מפנה טכנולוגית שהעמיקה את העולם השטוח ושלחה את סין וארצות הברית לדרך חדשה, שהן עדיין לא מצליחות ללכת בה שלובות זרוע. לדעתו, עתיד העולם בעשרות השנים הקרובות תלוי במידת ההצלחה שלהן במשימה. להמשך קריאה לחץ כאן.

מלחמת הנפט בסוריה

באפריל 1949 שלח אגף החקר מכתב ובה ניתוח היחסים בין שתי המעצמות המערביות (קרי: ארצות הברית ובריטניה) סביב סוגיית הנפט. במסמך נותחו המגמות השונות במאבק בין המעצמות ופורטו הכוחות שנטלו חלק במאבק והשיטות השונות בהן הם נקטו. בסוף המכתב נכתבו המסקנות הבאות: פרשת "המלחמה הקרה" בין חברות הנפט בסוריה אינה משקפת את התמורות המדיניות שחלוהמשך לקרוא "מלחמת הנפט בסוריה"

תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי

איחוד מצרים וסוריה במסגרת הקהילייה הערבית המאוחדת (הקע"ם) ב-1 בפברואר 1958 עורר בלונדון חשש כבד לגורל המשטרים בפרו-מערביים בעמאן ובבגדאד ולגורל הצינורות שהזרימו נפט לאירופה מעיראק ומערב הסעודית דרך הטריטוריה הסורית. דיפלומטים בריטים ציינו בדאגה רבה שהמצב שנוצר חולש נאצר על כל מעברי הדלק החיוניים לכלכלת בריטניה. בעידוד הבריטים והאמריקנים ובמשקל נגד לאיחוד הנאצריסטי, הוקםהמשך לקרוא "תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי"

מיתוס הסדר הבין־לאומי הליברלי

ב-6 לאוגוסט 2018 פורסם בפורום לחשיבה אזורית מאמר מאת שמואל לדרמן. לפי כותב המאמר, רבים מבקרים את נשיאות טראמפ על שהיא מערערת את הסדר הבין־לאומי הליברלי שארצות הברית מובילה, לכאורה, מאז תום מלחמת העולם השנייה. אולם תפיסה זו מבוססת על מיתוס שחשוב לאתגר. הוא מצטט מאמר שפורסם במגזין  Foreign Affairs. מדובר במאמר מאת גראהם אליסוןהמשך לקרוא "מיתוס הסדר הבין־לאומי הליברלי"

2017: תחזיות והזיות

שנת דונלד טראמפ תתחיל בסערה: צווים מִנהליים, דחיפת בית המשפט העליון ימינה, ניתוח ללא הרדמה למקסיקו וּל׳ביטוח אובמה׳, קיצוצי מסים היסטוריים. בקיצור ״דה חוסייניזציה״, כפי שיגיד השגריר הבא של ישראל בוושינגטון הטראמפית, אורן חזן. אירופה תנסה לפנות ימינה, אבל לא כל כך תצליח. רוסיה אסירת התודה תציע לוולדימיר פוטיין את הכתר, שנשמט בדיוק לפני מאההמשך לקרוא "2017: תחזיות והזיות"

קונסול בארה"ב: מדיניות נתניהו פוגעת בנו

החלטת האומות המאוחדות והיחסים הרעועים בין ישראל לממשל אובמה מחזיר אותי אחורה בזמן. אולי לא כל כך רחוק אלא רק ל-2009 לתזכיר שנכתב על ידי קונסול ישראל בבוסטון בזמנו. הקריאה של התזכיר עצמו מרתקת ומעוררת מחשבה… להמשך קריאה לחץ כאן.

מלחמת שלושים השנה של בנימין נתניהו

כהונת השגריר באו״ם קיצרה את מסלול ההמראה הפוליטי של נתניהו. הוא התחיל שם כבעל ברית מיוחס ואהוב של הימין הרפובליקאי. הימין ההוא תיעב את האו״ם, והציע ״לנופף לו לשלום״ אם ירצה לעזוב את ניו יורק. נתניהו פיתח ״להט ושימוש אפקטיבי בסרקזם״, כדי להגיד לאו״ם מה בדיוק הוא חושב עליו. כמה שכל כך הרבה השתנה וכמההמשך לקרוא "מלחמת שלושים השנה של בנימין נתניהו"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל