ארכיון קטגוריות: מזרח תיכון

על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אוליהמשך לקרוא "במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי"

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים. הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחבהמשך לקרוא "מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום"

בספרו של ג'קי חוגי, אלף לילה.קום, מובאים דבריו של ד"ר עבד אח-חמיד אנסארי, חכם דת ופובליציסט מאוניברסיטת קטר, המנסה להסביר את מקורות הפער בין מדינת ישראל לשכנותיה. היה זה כנראה על רקע פרסומו של דוח ועדת וינוגרד על התנהלות מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה ואולי גם העמדתו לדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (הספרהמשך לקרוא "למה ישראל תמיד מנצחת?"

עשרים ושבעה במארס 2002 היה אחד הימים הקשים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בערבו של פסח תשע"ב הסבו במלון "פארק" בנתניה יותר ממאתיים ישראלים לארוחת הסדר. עבד אל-באסט, בן 25 מטול-כרם, נכנס לחדר האוכל של המלון שבו חגגו המסובים, מחופש בבגדי אישה. הוא הפעיל מנגנון נפץ. שהיה על גופו, התאבד והרג 30 ישראלים. למחרת התכנסה בביירות פסגתהמשך לקרוא "הסכסוך הערבי ישראלי כדו-שיח של חירשים"

ב-11 באפריל 1994 יצא מטעם החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ סקירה על הפונדמנטליזם ודרכי ההתמודדות עמו (א-7706/19). מעניינת במסמך זה ההתייחסות להתמודדות עם האיום האיראני שמלווה אותנו שנים רבות. להלן עיקרי הדברים: האתגר האיראני, כמו המשטרים המוחרמים של לוב ועיראק, מחייבים לא רק שילוב של לחץ מדיני וכלכלי, אלא גם עקביות וסבלנות רבים ביישום המדיניותהמשך לקרוא "ההתמודדות עם האיום האיראני"

לפי ברנרד לואיס, בספרו המזרח התיכון והמערב, הציגו בשנים האחרונות הוגים בני המזרח התיכון את השאלה: לאן מובילה התמערבות זו? זוהי שאלה כי אף אנו, בני המערב, נשאלנה. רגילים אנו בעולם המערבי – יותר ויותר ככל שמרחיקים לכת מערבה – לראות את עצמנו כמופת למעלות טובות ולקידמה. להיות כמותנו, פירושו להיות טוב; להיות שלא כמותנו,המשך לקרוא "תהליך ההתמערבות במזרח התיכון"

לפי ברנרד לואיס, בספרו המזרח התיכון והמערב, יחסם של עמי המזרח התיכון כלפי המערב עבר גלגולים ושלבים אחדים. במשך מאות שנים רבות, בעוד אירופה הגיעה להישגים גדלים והולכים, שקע המזרח בקיהיון הנוח של ההתנוונות, כשהוא איננו מוכן ואיננו מסוגל לתפוס או להבין את השינויים העצומים שהתרחשו. במאה התשע-עשרה נופצו, לבסוף, אשליות העליונות והעצמאות של אנשיהמשך לקרוא "המזרח התיכון והמערב"

בשנת 2004, קרוב לארבע שנים לאחר עלייתו לשלטון יצא לאור ספרו של אייל זיסר שעסק בשנותיו הראשונות של בשאר אל-אסד בשלטון. ספר זה ביקש לשרטט למען הקורא הישראלי את דיוקנו מלא הסתירות של השליט השני – ואולי האחרון – בשושלת אסד. ברצוני להביא כאן את הפסקאות האחרונות בפרק הסיכום של הספר.   לפי אייל זיסר,המשך לקרוא "בשאר אל-אסד"

ב-2 לפברואר פורסם באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מאמר מאת גלעד שר, ענייננו בהשוואה תמציתית של התוכנית לעיקריות שבקודמותיה, על-פי הרכיבים המוצעים לפתרון כל אחת מסוגיות הליבה שבמחלוקת. להלן סיכום דבריו: סוגיות הליבה שבמחלוקת, אשר נועדו לפתרון במשא ומתן על הסדר הקבע, נותרו בעינן בשני העשורים האחרונים, ובחלקן אף גדלו הפערים בין הצדדים במקבילהמשך לקרוא ""עסקת המאה" של טראמפ: מבט השוואתי"