הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

מרוקו וסוגיית סהרה המערבית

סהרה המערבית היא חבל ארץ מדברי בצפון מערב אפריקה השוכן לחופי האוקיינוס האטלנטי, בגבולות מרוקו, מאוריטניה ואלג'יר. עד שנת 1975 היה האזור נתון לשליטת ספרד, אולם זו ויתרה עליו לאחר שחייליה הפכו מטרה לפיגועים של הפוליסריו, ובשמה הרשמי "החזית העממית לשחרור התעלה האדומה וואדי הזהב". מרוקו, שכבשה את שני חלקיה הצפוניים של סהרה המערבית בשנתהמשך לקרוא "מרוקו וסוגיית סהרה המערבית"

העימות באל-עיון ב-2010

כוחות משטרת מרוקו שנכנסו במטרה לפנות בכוח את יושביו לא חזו את הסיוט שמחכה להם בתוכו. מאות מפגינים קידמו את פניהם בסכינים ובקבוקי תבערה והתנגדו לפינוי. השוטרים שהיו בלתי חמושים נקלעו לשדה קטל והתקשו להשיב מלחמה. המהומות התרחבו לרחבי העיר, ושם העלו הפורעים באש מכוניות, בנקים וחנויות. רק בתום יממה של התנגשויות הושלמה משימתם שלהמשך לקרוא "העימות באל-עיון ב-2010"

סקירה של המרכז למחקר ותכנון מדיני במשרד החוץ

עם סיום השלטון הספרדי תבעו מרוקו ומאוריטניה ריבונות על הטריטוריה, וחילקו את שטחה ביניהן. שני החלקים נקראו סגייה אל-חמרה וריו דה אורו. מרוקו כבשה את שני חלקיה הצפוניים של סהרה המערבית בשנת 1976. במקום קמה תנועת מחתרת בשם חזית פוליסריו, בתמיכת אלג'יריה. ב-1979 נסוגה מאוריטניה מחלקי הטריטוריה שבהם שלטה, ומרוקו תפסה את רוב השטח. כשלושההמשך לקרוא "סקירה של המרכז למחקר ותכנון מדיני במשרד החוץ"

חגיגות ה-6 באוקטובר

לקראת יום הכיפורים אני משתף פה מסמך מעניין המעיד על האמביוולנטיות ביחסי ישראל מצרים. מדובר במברק ששלח שגריר ישראל במצרים למשרד החוץ ובו הוא מדבר האפשרות שישתתף בחגיגות ה-6 באוקטובר שנערכו במצרים ב-1993.

איראן והגרעין

ב-4 לספטמבר 2020 פורסם במעריב, שנציגי הסוכנות לאנרגיה אטומית ערכו ביקורת במתקן גרעין בטהרן. לפי הכתוב, עלה כי איראן מחזיקה בכ-2,105 ק"ג אורניום – כמות הגבוהה פי 10 מהכמות המותרת לה על פי הסכם הגרעין ב-2015.[1]

מקורות המים בתהליך השלום

אחת מהסוגיות הנמצאות בלב הסכסוך הישראלי ערבי היא סוגיית המים. ברצוני הפעם לחזור למחצית הראשונה של שנות התשעים עת תהליך השלום היה בתחילתו. דרך זה אדגים כיצד אפשר למצוא היום מסמכים מהעבר על ידי השימוש ברשת האינטרנט. הסיפור מתחיל כך. ב-8 באוקטובר 1993 פורסם בעיתון הארץ דו"ח הסודי, של המכון למחקרים אסטרטגיים שנכתב ב-1991. אתהמשך לקרוא "מקורות המים בתהליך השלום"

חיזבאללה מפלגת האל

על רקע ההתחממות בגבול הצפון ברצוני לחזור כשלושים שנה אחורה. באותה תקופה פרסם מרכז ההסברה חוברת העוסק באחד מארגוני הטרור הללו (החיזבאללה) שפעלו בישראל נגד לבנון. מטרת החוברת היה לתאר את הרקע להקמת הארגון, המבנה הארגוני, האידאולוגיה שלה, שיטות פעולתה, דרכי התגובה של מדינות מערב ומערכת היחסים בינה לבין המדינות המסייעות לה, ובינה לבין ארגוןהמשך לקרוא "חיזבאללה מפלגת האל"

במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי

על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אוליהמשך לקרוא "במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי"

מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים. הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחבהמשך לקרוא "מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל