משפט הרופאים או היחס לאופוזיציה בישראל אז והיום

שישים שנה לאחר משפט הרופאים פרסם ארכיון המדינה פוסט בבלוג שלו, ישראל – הסיפור המתועד, אותו הוא ייחד לפרשה.[1] זמן מה לאחר מכן, פורסם באתר ארכיון המדינה אותו פוסט ונוספה לו התייחסות לדיון בישיבת הממשלה שהתנהלה ב-18 בינואר 1953. בישיבה זאת דנו בדרכים בהם ישראל צריכה להגיב בזירה הבינלאומית וכן בתגובה כלפי גורמים בארץ, כגוןהמשך לקרוא "משפט הרופאים או היחס לאופוזיציה בישראל אז והיום"

ישראל ניצבת בפני איום גובר על זהותה הדמוקרטית

בדצמבר 2019 פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מזכר ובו תרחישי איום קיומיים המאיימים  על מדינת ישראל. אחד הפרקים המעניינים במזכר הוא זה שנכתב על ידי פנינה שרביט ברוך על האיום הנובע מהוויכוח הפנימי על זהותה של ישראל. ברצוני להביא בהקשר זה את הדברים שהובאו במסקנות שבסוף המזכר: באופייה הדמוקרטי של ישראל ניכרים זה מכבר במדיניותהמשך לקרוא "ישראל ניצבת בפני איום גובר על זהותה הדמוקרטית"

מסמך: כך נראו קורות החיים של נתניהו בגיל 32

נולד בתל אביב, התחנך בירושלים ומ-1980 "חבר הנהלה בכיר בחברת רים". מה הכניס ראש הממשלה לקורות החיים ומה בחר להשאיר בחוץ? קוה שפרן, מנכ"ל חברת "להופיע-להשפיע", הציג באולפן ynet את המסמך שנכתב לפני כארבעה עשורים: "נתניהו לא כותב מה הוא בגיל 32, שזה סוכן רהיטים. הוא רוצה להגיד 'אני מדינאי', אז הוא מציין רק אתהמשך לקרוא "מסמך: כך נראו קורות החיים של נתניהו בגיל 32"

בנימין נתניהו ומערכת המשפט

ב-5 לאפריל 2021, לאחר יום הדיונים הראשון במשפט, פורסם באתר וואלה שראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים תקף את התובעת במשפט ואת פרקליטות המדינה: "השימוש הפסול שהפרקליטות עשתה בכוח השלטוני שלה – הוא הפגיעה בשלטון החוק בדמוקרטיה ובטוהר המידות". נאום זה והנאומים שנשא בעבר נגד מערכת החוק במסגרת מאבקו המשפטי החזירו אותיהמשך לקרוא "בנימין נתניהו ומערכת המשפט"

חילופי שלטון במדינת ישראל

איך כתב יצחק רבין בספרו פנקס שירות: "ב-21 ביוני, בשעת לפני הצהריים, הייתה למנחם בגין ולי הזדמנות לשמש המוציאים לפועל של רצון העם: אני מסרתי לידיו את רשות הממשלה. הוא קיבל. בירכנו איש את רעהו. ראש הממשלה מנחם בגין תפש את מקומו. חבר הכנסת יצחק רבין הלך הביתה. התהליך נמשך דקות אחדות". "לא הורו ליהמשך לקרוא "חילופי שלטון במדינת ישראל"

שאלת רצון הבוחר

כל פעם שיש מערכת בחירות מגיעים מומחים שאומרים לנו לפי סקרים מהו רצון העם. יתר על כן, בסוף לאחר שנערכות הבחירות מצהיר האדם שקיבל את המנדט להרכיב את הממשלה שרצון העם הוא זה שקבע שהוא ינהיג אותנו. להלן התייחסות מעניינית של עמוס כרמל לעניין אותו רצון העם. לטענתו, לאחר שמודדים ומשקללים את הרצונות של כללהמשך לקרוא "שאלת רצון הבוחר"

בנימין נתניהו ומערכת האיזונים הישראלית

חודש לאחר הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שנערכו במאי 1999 כתב דורון רוזנבלום מאמר ובו פירט כיצד היה ביבי טוב ליהודים. בין היתר הוא התייחס לחוסנה של מערכת האיזונים  הישראלית ותוך כדי עשה השוואה מעניינת בין נתניהו לבין נשיא ארצות הברית לשעבר ריצ'רד ניקסון. להלך דבריו:

ראשית דרכו של נתניהו כראש ממשלה

ב-23 ליולי 1996, כחודש לאחר בחירתו של נתניהו לתפקיד ראש הממשלה,  כתב שלמה נקדימון מאמר בידיעות אחרונות תחת הכותרת "אחד בעקבות שמונה". במאמר השווה נקדימון את נתניהו לשמונת ראשי הממשלה שקדמו לו וציין שהוא שונה מקודמיו. יחד עם זאת הוא העלה את השאלה למה הוא לא טורח ללמוד מהם. להלן קטעים מדבריו:  

קיצור תולדות הנזיפה

בעבר התייחסתי לנאומו של אביב כוכבי בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי. נזכרתי אז בנזיפה שקיבל רבין בעבר שנא נאום לוחמני כנגד סוריה בשנה שקדמה למלחמת ששת הימים. הסתמכתי על ספרו של עמי גלוסקא, אשכול תן פקודה!. אז ציינתי שבמקרה של כוכבי לא הייתה נזיפה. בשלב מאוחר יותר נתקלתי במקרה בו נזף בנימין (פואד) בן-אליעזרהמשך לקרוא "קיצור תולדות הנזיפה"

הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל