באתר ארכיון המדינה ישנו פרסום המתעד את המגעים בין שתי המדינות בימים של מאבק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים, המאבק נגד התיישנות החוקים נגד פושעים נאציים בגרמניה, קשירת יחסים דיפלומטיים ב-1965 ומלחמת ששת הימים.[1] להלן הקטע העוסק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים.
ביולי 1962 נודע שמצרים ביצעה ניסוי מוצלח בשיגור הטילים. ב-23 ביולי, יום השנה להפיכה במצרים, נערך מצעד צבאי ברחובות קהיר ובו הוצגו שני סוגי טילים. ישראל קיבלה מידע ועל פיו הטילים שהוצגו פותחו בעזרתם של מדענים זרים, במיוחד יוצאי גרמניה המערבית, שסייעו למצרים. (תעודה 45) לאחר שהתקבלו ידיעות על אפשרות שימוש בחומר רדיואקטיבי על-ידי המצרים בעזרתם של המומחים הזרים, פתחו שירותי הביטחון של ישראל בחקירה ובפעולה נגד המדענים.
מסע הפחדה נועד לגרום למדענים לעזוב את מצרים. הוא נחשף במארס 1963, לאחר מעצר סוכן ישראלי ומדען ממוצא אוסטרי, אוטו יוקליק [Otto Joklik] שהסכים לסייע לישראל. הם הוחזקו במעצר בשווייץ והואשמו באיומים על בתו של אחד המדענים, היידי גרקה (תעודות 53, 56).
בסוף מארס 1963, איסר הראל, ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, נאלץ להתפטר מתפקידו בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון וסגן שר הביטחון שמעון פרס, שחששו מהשפעת הפעולות נגד המדענים מתוך טענה כי הדבר עלול לפגוע ביחסי ישראל-גרמניה.
בינתיים, פעלה ישראל גם בערוצים המדיניים להחזרת המדענים לגרמניה. עוד באוגוסט 1962, פנה פרס לשר ההגנה הגרמני, פרנץ יוזף שטראוס וביקש ממנו שגרמניה תנקוט צעדים להפסקת פעולה זאת. (תעודה 46א)
ב-20 במארס 1963 נדון העניין בכנסת ושרת החוץ גולדה מאיר הצהירה בכנסת כי לא מזמן נודע שקבוצת מדענים ומאות טכנאים גרמנים במצרים עוסקים 'בפיתוח טילי התקפה במצרים, ואפילו בפיתוח נשק אסור מבחינת המשפט הבין-לאומי, המשמש למטרה בלעדית של השמדת החי'. (תעודה 54) בעקבות ידיעות אלה פנתה ישראל בתביעה לממשלת גרמניה להפסיק לאלתר פעילות זו. (תעודה 55) התגובה הגרמנית לידיעות אלה הייתה מהירה. ראשית נשללה מכול וכול נוכחות אזרחים גרמנים במצרים העוסקים בפיתוח סוגי נשק בלתי קונבנציונליים, ובקשר לפיתוחם של כלי נשק אחרים הודיעו שהם פועלים להפסיק פעולה זו ולהשיב אזרחים אלה לגרמניה באמצעות פעולה תחיקתית ומנהלית (תעודה 63).
עד מהרה התברר כי מסיבות משפטיות וחוקתיות, הקשורות בזכות חופש התנועה והעיסוק של אזרחים גרמנים ובפעילות לגיטימית של מומחים גרמנים במדינות שונות מחוץ לגרמניה יקשה על הממשלה ליזום חקיקה ממשלתית בעניין זה. הדרך הטובה ביותר היא להביא לחקיקה חיצונית ביזמת שלוש המפלגות הגדולות בבונדסטאג, שתחייב רישוי מיוחד מטעם המדינה לכל השתתפות אזרח גרמני בייצור נשק בלתי קונבנציונלי, כולל טילים, ותאיים בעונשים כבדים כולל ביטול דרכונים של מי שלא יצייתו לחוק (תעודה 75).
החקיקה יצאה לדרך, תחילה במרץ רב, אך בהמשך הדרך פגה ההתלהבות ונערמו בעיות וקשיים. ואכן רק ב-28 ביוני 1963 הוגשה לבונדסטאג הצעת חוק ולפיה הממשלה מתבקשת להגיש תיקון לסעיף 26 של חוק היסוד כדי למנוע השתתפותם של גרמנים בייצור כלי נשק להשמדה המונית ובייצור הכלים הנושאים אותו לחוץ לארץ. (תעודה 82) אך מומחי המשפט הקשו קושיות רבות על מהלך זה ופרשת החקיקה התארכה. במרוצת הזמן התברר כי חקיקה בעניין זה היא סבוכה, ואולי בלתי אפשרית והממשלה חיפשה דרך מנהלית לסיים את העסקת הגרמנים במצרים, בין השאר באמצעות שינוי חוק הדרכונים או בקריאה ובשידול של אותם אנשים לעזוב את מצרים. (תעודות 102, 103) הדברים הסתבכו עוד יותר כאשר בספטמבר 1964 הודיע הקנצלר שאין אפשרות להפסיק את פעולת המדענים במצרים באמצעות חוק אך ממשלתו מחפשת דרכים ואמצעים להביא לסיום עבודתם שם (תעודה 135).
הצהרתו של ארהארד העלתה את מפלס המתיחות ביחסים בין ישראל לגרמניה. בדיון מדיני שהתקיים בכנסת ב-12 באוקטובר מתח ראש הממשלה לוי אשכול ביקורת נוקבת על רפיון ידיה של גרמניה בטיפול בעניין. הקנצלר השיב ש'הממשלה הפדרלית מצטערת בכנות על כי התפתחויות מסוימות הפריעו לשיפור המתפתח ביחסים הגרמנים–ישראליים ועוררו בישראל דאגה רבה'. לגופו של עניין הבטיח למצות את כל האפשרויות להסרת הרגשת האיום שמשרים הגרמנים במצרים על העם הישראלי (תעודה 142).
הפרשה באה לידי סיום בשיחות עם שליח הקנצלר הגרמני בירנבאך שהתקיימו בירושלים ובהן נדון מכלול היחסים עם הגרמנים. השליח הבהיר כי כל הניסיונות החוקיים והמנהליים להפסיק את העסקת המומחים הגרמנים במצרים נכשלו, והממשלה פנתה לפעולה שקטה. היא מתנהלת בהצלחה, ועד כה קרוב למחצית המדענים והטכנאים שהיו במצרים כבר עזבו מצרים. אנשי שיחו של בירנבאך הבינו מכך שבנושא זה לא יגיעו לידי חקיקה. במרוצת השנה הבאה התפוגג העניין בפרשה זו והיא ירדה אט אט מסדר היום הציבורי (תעודה 220).
[1] ראה: https://catalog.archives.gov.il/chapter/relations-between-israel-and-the-federal-republic-of-germany/ [נדלה ב-27.12.2021].
מסע בזמן 