בנימין נתניהו ומערכת המשפט

ב-5 לאפריל 2021, לאחר יום הדיונים הראשון במשפט, פורסם באתר וואלה שראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים תקף את התובעת במשפט ואת פרקליטות המדינה: "השימוש הפסול שהפרקליטות עשתה בכוח השלטוני שלה – הוא הפגיעה בשלטון החוק בדמוקרטיה ובטוהר המידות".

נאום זה והנאומים שנשא בעבר נגד מערכת החוק במסגרת מאבקו המשפטי החזירו אותי לשנת 1999 לאחר סיום הקדנציה הראשונה שלו. הכוונה היא לפרשת עמדי, הידועה גם כפרשת ההובלות. תחילת הפרשה בפרסום של מרדכי גילת בידיעות אחרונות, בספטמבר 1999, שבו נטען כי בני הזוג נתניהו ניסו להעביר סכומים ניכרים ממשרד ראש הממשלה לקבלן אבנר עמדי, בגין עבודות פרטיות שביצע עבור משפחת נתניהו בתקופה שקדמה לבחירת נתניהו לראשות הממשלה בשנת 1996 ובמהלך כהונתו. סעיף נוסף שבו נחקרו הזוג נתניהו הוא ניסיון להעביר לרשותם מתנות שהתקבלו בתקופת כהונתו כראש ממשלה (פרשת המתנות).

על רקע פרשות אלו כתב אברהם תירוש ב-12 לנובמבר 1999 מאמר דעה בעיתון מעריב תחת הכותרת "רק נתניהו". מעניין לקרוא בימים אלא את שתי הפסקאות האחרונות במאמר ולראות ששום דבר לא השתנה. לפי תירוש, "הנושא המהותי הוא, בל נשכח, שראש ממשלה לשעבר חשוד, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, בקבלת שוחד. ומה שמגיע לו ולנו הוא טיפול מזורז וממוקד בחקירת החשדות הללו, כדי להביא לסיומה המהיר, ולא התעסקות אובססיבית והשחתת זמן ומאמצים בעניינים שוליים ובהאשמות הדדיות. זה מחייב את המשטרה, את הפרקליטות ואת בני הזוג נתניהו וסנגוריהם".

הוא מוסיף ש"אם יואשם נתניהו ויורשע, יהיה זה יום שחור למדינת ישראל. אם ייצא נקי, ולכך צריך לקוות, ננשום לרווחה, אפילו נשמח – סוף סוף הוא היה ראש ממשלה של כולנו, ורק הוא ורעייתו יצטרכו לעשות אז חשבון נפש אמתי; מדוע זה קרה דווקא להם".

עברו הימים ובספטמבר 2000 המליצה משטרת ישראל להעמיד את נתניהו לדין, אולם היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתב אישום בנימוק של חוסר ראיות מספיקות. הוא גם הוציא דוח שבו ביקר את התנהלות נתניהו בפרשה (על המשך הפרשה ראה כאן).

מאז עברו השנים. עוד ראשי ממשלה נחקרו בעבירות פליליות ואחד מהם אפילו נכנס לכלא. זאת לאחר שנתניהו עצמו היה בין אלה שקראו לו להתפטר. והנה, נתניהו נחקר שוב בפלילים ואפילו עומד לדין. ומה הוא עושה? מאשים את המערכת המשפטית ברדיפה פוליטית ובהפיכה שלטונית. כנראה הוא לא עשה חשבון נפש אחרי הפרשה הקודמת.