עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

קיצור תולדות הנזיפה

בעבר התייחסתי לנאומו של אביב כוכבי בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי. נזכרתי אז בנזיפה שקיבל רבין בעבר, לאחר שנשא נאום לוחמני כנגד סוריה בשנה שקדמה למלחמת ששת הימים. הסתמכתי על ספרו של עמי גלוסקא, אשכול תן פקודה!. אז ציינתי שבמקרה של כוכבי לא הייתה נזיפה. בשלב מאוחר יותר נתקלתי במקרה בו נזף בנימין (פואד) בן-אליעזר ברמטכ"ל דאז שאול מופז. גם על רקע זה הוזכרה הנזיפה ברבין מה שמראה ששום דבר לא השתנה.

בבחירות שנערכו ב-6 בפברואר 2001, אריאל שרון נבחר לראשות הממשלה, והקים ממשלת אחדות לאומית במסגרתה מונה בנימין בן אליעזר לשר הביטחון, כאשר הרמטכ"ל היה שאול מופז. שלושתם סברו ש"אין פרטנר פלסטיני" ויש צורך לנקוט במדיניות שתביא אצל הפלסטינים ל"צריבה תודעתית" כי לא ישיגו את מטרותיהם באמצעים של טרור, ורק לאחר השגת "צריבה תודעתית" זו ניתן יהיה לנקוט צעדים מדיניים. עם זאת, במהלך תקופה זו היו חילוקי דעות של מופז עם הדרג המדיני, כשהתקרית החריפה ביותר הייתה ב-15 באוקטובר 2001, אז הביע בן אליעזר את דעתו כי על מופז להתפטר מתפקידו, לאחר שזה מתח ביקורת על החלטת הממשלה לסגת מהשכונות הפלסטיניות בחברון.

בעקבות נזיפה זו כתב עמי גלוסקא מאמר דעה בעיתון מעריב תחת הכותרת "קיצור תולדות הנזיפה" (מעריב, 17.10.2001). במאמר זה הוא הזכיר שלא מדובר בתקדים. לפי דבריו, קדמה לה הנזיפה של ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול ברמטכ"ל כ-36 שנה קודם לכן. להלן תיאור הפרשיה כפי שהופיעה במאמרו של גלוסקא:

בראיון שהעניק הרמטכ"ל לשבועון "במחנה" לרגל ראש השנה תשכ"ז (ספטמבר 1966) השתמע כי לדעתו על ישראל לחתור להפלת השלטון בסוריה, שתמך בפעולות החבלה של הפת"ח נגד ישראל. עמדת הרמטכ"ל הביכה מאוד את הממשלה, שהדפה תמיד, ובתוקף רב, את האשמות ברית המועצות והערבים כאילו פועלת ישראל בשליחות האימפריאליזם המערבי כדי להפיל את המשטרים "המתקדמים" בעולם הערבי.

אשכול, שכבר קודם לכן לא רווה נחת מן החרות שהתיר הרמטכ"ל לעצמו בעניינים מדיניים, ואף העיר לו על כך, הגיב הפעם בחומרה. לפי גרסה אחת הוא אף שקל להדיח את רבין מתפקידו. אשכול שיגר לרבין מכתב נזיפה אישי חריף מאוד. במקביל, הוא ניסח הודעה מעודנת: "פיסקה מסוימת בראיון שנתן הרמטכ"ל נתפרשה שלא כהלכה ושלא בהתאם לכוונותינו. שוחחתי עם הרמטכ"ל על כך והנני רואה צורך לחזור ולקבוע שמדינת ישראל איננה מתערבת בענייני פנים של מדינות אחרות ומשטריהן".

לפי גלוסקא,  יש כנראה רגליים לסברה שהתבטאות הרמטכ"ל הייתה בין הגורמים לחתימת חוזה הגנה ההדדי בין מצרים לסוריה כעבור שישה שבועות. אולם, לפי דבריו, המעניין הוא שרבין לא למד את הלקח. בראיון לרגל יום העצמאות ה-19 (מאי 1967) לעיתון "למרחב", הוא השמיע דברים דומים לאלה שבגינם ננזף. אין זה מן הנמנע שהתבטאותו זו תרמה להיווצרות המשבר אשר הוביל כעבור שלושה שבועות לפרוץ המלחמה שתוצאותיה רודפות אותנו, לטוב ולרע, עד עצם היום הזה.

עד כאן דבריו. מקרה זה ומקרים דומים אחרים מראים שקיים מתח תמידי בין הממשלה לבין הצבא הנוגע לדרכים בהם צריך לפעול. אפשר לטעון שהצבא רואה הרבה פעמים את המתרחש דרך כוונת הרובה בעוד הממשלה רואה הרבה פעמים את התמונה הרחבה יותר. יש לציין, עם זאת, שבמקרה של אביב כוכבי, קלע הרמטכ"ל לעמדתו של נתניהו בנוגע לסוגיה האיראנית. הביקורת במקרה זה באה ממקום אחר.

כמו שאפשר להבין במקרה הזה לא תהיה נזיפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: