עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

תפקידן של הרשתות החברתיות במהפכה

ב-9 לאוקטובר פרסם גיא רולניק מאמר בעיתון דה-מרקר ובו קרא להתנתק מהרשתות החברתיות. לפי דבריו, הצטברו בידינו בחמש השנים האחרונות מספיק עדויות כדי לקבוע שאין כאן כבר דילמה – הנזקים של ענקיות הדיגיטל שהשתלטו על נתח כה גדול מחיינו כפרטים וכחברה – עולים על התועלת מהפעילות שלהם.

מדובר בגישה ידועה בקשר לרשתות חברתיות ורבים מדברים כיום על הצורך להתנתק מהם בשל הסכנות הגלומות בהם כגון: התמכרות, דיכאון ודיסאינפורמציה. אולם זוהי לא הגישה היחידה להתייחס לרשתות אלה. ישנם אחרים הרואים ברשתות אלה שירותים חברתיים מבוססי רשת מאפשרים לקשר בין אנשים החולקים תחומי עניין ופעילות ללא מגבלות של מרחק גאוגרפית, זמן או מחיר כלכלי.  כמו כן, נוצרות כך קהילות מקוונות המעודדות שיתופי פעולה ועזרה הדדית.

בהקשר זה, ברצוני להתייחס במאמר זה לתפקידן של הרשתות החברתיות במחאה כנגד השלטון. לשם כך אני מביא פה קטע מתוך מאמרו של צבי בראל, "תקשורת ומהפכה: שליחות תחת פיקוח", שפורסם בספר הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017). מאמר זה התייחס בין היתר לתפקיד בו לקחו הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת החדשים  באירועי האביבי הערבי במזרח התיכון שהתחוללו לפני עשר שנים. להלן דבריו:

בהיעדר סקרי דעת קהל אמינים ברוב מדינות ערב אין לנו אלא לבחון את השפעתן של הרשתות החברתיות באמצעות תוצאות הבחירות או באמצעות בחינת הדיאלוג של המשטר אתן. וילסון ודאן שחקרו בשנת 2011 את השימוש ברשתות חברתיות בעת המהפכה במצרים מציגים תוצאות מרתקות, אשר מערערות על מידת השפעתן של הרשתות האלה ביצירת דעת הקהל, ומעשית, בהפיכת תנועות המחאה לתנועות מרי  שבסופו של דבר הביאו לידי הפלת המשטרים. במחקר זה התבקשו הנשאלים, שנחלקו לשתי קבוצות, אלה המשתמשים במדיה החדשה ואלה שאינם משתמשים, לדרג את כלי התקשורת שהשתמשו בהם על-פי אמות המידה הבאות: גלי התקשורת החשוב ביותר לפעולת המחאה; כלי התקשורת שסיפק את המידע הרב ביותר על המחאות; כלי התקשורת שסיפק את המוטיבציה הגבוהה ביותר לפעילות המחאה וכלי התקשורת שנעשה בו השימוש הנרחב ביותר בקשר למחאה. תוצאות המחקר מעידות שבהערכת משקלם של הגורמים כולם, הקבוצה הכללית (האנשים שלא השתמשו במדיה החדשה) דיווחה כי המגע האישי, תקשורת פנים מול פנים, הייתה הגורם החשוב ביותר, הנפוץ והשימושי ביותר. טלפון קווי וסלולרי היה על פי כ-67% מהנשאלים המכשיר האינפורמטיבי ביותר. הטלוויזיה הלוויינית הייתה השימושית ביותר (40%), אחריה פייסבוק ובמרחק ניכר טוויטר ומסרונים (sms). העיתונות הכתובה שימשה פחות מ-10% מהנשאלים בלבד.

כאן ראוי להדגיש את מעמדה הייחודי של רשת אל-ג'זירה שתרומתה ליצירת שיח ציבורי חדש במזרח התיכון מאז הקמתה בשנת 1996 אינה מוטלת בספק. "אל-ג'זירה היא מנהיגה בכך שהיא משנה את דעותיהם ואת גישותיהם של אנשים. אם תאהבו זאת ואם לא, היא בהחלט אפקטיבית", קבעה שרת החוץ האמריקנית, הילרי קלינטון, בעדותה בפני ועדת החוץ של הסנט ב-2 במרס 2011. למרות הפופולריות של אל-ג'זירה, שעל-פי הערכות מגיעה לכ-70% מבתי האב במזרח התיכון, קשה לאמוד את מידת השפעתה על עצם התחוללות המהפכות, קשה לא פחות היא ההפרדה בין הדיווחים שהגיעו מאל-ג'זירה עצמה לבין דיווחיהן של הרשתות החברתיות שציטטו את אל-ג'זירה ואף הרחיבו את תפוצתה. מכון השלום האמריקני הסיק, בין השאר, ששתי מערכות המידע – הרשתות החברתיות ורשתות הטלוויזיה המסורתיות, ובהן אל-ג'זירה – הזינו זו את זו, ולפיכך קשה מאוד להפריד ביניהן.

קבוצת המשתמשים במדיה החדשה הצביעה על כך שפייסבוק היה האמצעי השימושי ביותר (למעלה מ-80%) ואילו טוויטר היה הכלי החשוב ביותר ביצירת המוטיבציה (יותר מ-75%). עוד נתון חשוב הוא שיעור החדירה של האינטרנט למזרח התיכון. המחקר עוסק בנתוני 2011, שנה שבמצרים, למשל, הגיע שיעור התפוצה ל-16.8%, לעומת 35.6% ב-2012. נתון זה כשהוא לעצמו מבהיר כי המדיה החדשה בעצמה לא יכלה לשאת בעול הגיוס המסיבי של המוני המפגינים. מחקרם של וילסון ודאן, שהתמקד במהפכה במצרים, אינו מציג מסקנות מוחלטות בנוגע לתרומתן של הרשתות החברתיות, ומסתפק בהערה שלפיה כלי התקשורת הדיגיטליים לא היו דומיננטיים בפעילות המחאה המצרית, אולם הם היו כוח מניע במרחב התקשורתי.

עד כאן דבריו. מה אנחנו למדים מכך? לפי דעתי, הפריזו בכוחן של הרשתות החברתיות בהתפתחותם של האירועים במצרים. אמנם מדובר בדרך יעילה להפצת מסרים ומידע, אבל יש לזכור שלא כל מי שיצא בהמוניו לרחובות היה בעל גישה לאינטרנט. כמו כן, יש לזכור שאירועים כאלה התרחשו במזרח התיכון גם הרבה לפני הופעתם של הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת החדשים. לדוגמה אפשר להביא את ההפיכה האסלאמית באיראן, שם דיברו על קלטות שבאמצעותן העביר חומייני מסרים להמונים שיצאו לרחובות.

צריך לזכור גם שקיימים עוד רבים באוכלוסייה הניזונים מאמצעי התקשורת המסורתיים ולכן לא מגיעים למסרים שמפיצים ארגוני המחאה ברשתות החברתיות. מלבד זאת, לא רק ארגוני המחאה משתמשים ברשתות אלה ולפעמים מתקבלים מסרים סותרים  וקשה להבין מה נכון ומה לא.

ובחזרה לדבריו של רולניק. האם באמת צריך להפעיל רגולציה על התאגידים המפעילים רשתות אלה? התשובה לכך מורכבת. הרי אמנם יש סכנות רבות ברשתות אלה אך אני עדיין חושב שיש להן גם יתרונות רבים ופשוט צריך ללמוד את להשתמש בהן. חוץ מזה, תמיד צריך להיזהר ברגולציה שלפעמים יכולה להוביל לדברים להם לא ציפינו.

בקיצור, אסור לשלול את הטכנולוגיות החדשות, אלא ללמוד לחיות איתן תוך כדי מודעות לסכנות הגלומות בהן.

תגובה אחת על “תפקידן של הרשתות החברתיות במהפכה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: