מערכות בחירות אז והיום

ב-28 בפברואר 1999, על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, כתב איתן הבר מאמר דעה בנוגע לדרך הפעולה במערכה נגד בנימין נתניהו ותומכיו. ברצוני להביא פה את דבריו עם שינויים קלים.

עבור מפלגות מסוימות הבחירות אינן עוד יום מבחן לדמוקרטיה. עבורן יום הבחירות הוא חזות הכול, ובעיקר הפרנסה, הקיום. אם חלילה יפסידו, הרי חלק ניכר מחבריהן יפסידו את דברי הקיום, את המשכורת, את גמילות החסדים הממשלתית בסך מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדים. זוהי אפוא מלחמה לחיים ולמוות, ובמלחמה שכזו כל האמצעים כשרים והמטרה מקדשת. מכאן שהכול מותר: זיופים, שקרים, הסתה, אלימות.

ואלה ממפלגת העבודה, מפלגת המרכז ודומיהם, יושבים בבתיהם, סופקים כפיים ואומרים לעצמם: לא ייתכן שזה עובד. לא ייתכן שהציבור כזה מטומטם. לא יכול להיות שזה משפיע. כמו כן, הם לא רוצים להרגיז את הרב מנחם פרוש ואת ירון צדקיהו מהחמוצים, ולא את העולים מרוסיה ולא את האתיופים, ולפני שהם מגיבים על כל דבר הבל הם חייבים להתייעץ עם עשרים פרסומאים ושלושים עורכי-דין.

באותו זמן עומד מולם מייק טייסון: מסית, שונא את כולם, מנבל את פיו ופה ושם גם קורע איזה תנוך אוזן למזכרת. הקהל אוהב אותו. העם מעריץ אנשים חזקים. מייק טייסון טוב להמונים. יש לו אופי מטונף? אז בראוו. יש לו פה ג'ורה? יופי. הוא נוכל? נהדר. תחמן? יוצא מן הכלל.

פרשנים אומרים שצפויות הסתה ואלימות במערכת הבחירות. שטויות! האלימות כבר כאן. ההסתה כבר אתנו. במדינה כמו שלנו, לטוב ולרע, אנשים אוהבים כוח, והכוח מנצח. עצוב? אלה עובדות החיים. מי שימשיך לנמנם על הכורסא יוכל מקסימום לסרוג סוודר לחורף לחיילים בלבנון. ראש ממשלה הוא לא יהיה.

עד כאן דבריו. מדובר על השקפה מאוד פסימית על המערכת הפוליטית במדינת ישראל. לפי הבר, מדובר במאבק כוחות בו החזק שורד. יתר על כן, הוא בטוח שהצד השני הוא החזק ולצד שלו (קרי: השמאל) כמעט ואין סיכוי בבחירות העומדות לפניהם. כולנו יודעים מה קרה בסוף. בבחירות אז הפסיד בנימין נתניהו והשמאל בראשות אהוד ברק עלה לשלטון. הבעיה הייתה שבשל שיטת הבחירות שהייתה נהוגה אז היה לו קשה להקים ממשלה יציבה ודי מהר היא התפוררה לרסיסים והיו בחירות לראשות הממשלה בלבד בהן הוא הפסיד.

ומה לגבי היום? בחירות עוד אין באופק אבל נראה כאילו יש מערכת בחירות. מערכת הבחירות המלאה אלימות, הסתה, ולכלוכים וזה עוד בלי שנקבע תאריך לבחירות. כיום גם התפתחה מאוד תעשיית הפייק ניוז ואינך יודע כבר למי להאמין. השאלה היא, האם גם כיום מדובר במאבק של שמאל מנומנם ופייסני מול אויב שלא בוחל באמצעים? לדעתי, גם אז וגם כיום שני הצדדים עסקו בכך. הרי, פוליטיקה זה עסק מלוכלך (ככה לפחות אומרים). וגם אם נגיד שהימין היה יותר מוצלח בזה בעבר (ויש אומרים גם בהווה), זה לא עזר לו אז.

מה יהיה הפעם? נחיה ונראה…