עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

דמוקרטיה במצבי חירום

חשיבותו העקרונית של הנושא והרלוונטיות הרבה והתמידית שלו לגבי ישראל נדונו ביום עיון שערכה האוניברסיטה הפתוחה בנושא באפריל 2001. ברצוני להביא פה את דבריו של פרופ' קלוד קליין מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שנאמרו באותו יום עיון. אמנם הדברים נאמרו לפני כמעט עשרים שנה, אבל לדעתי הם רלוונטיים מאוד גם כיום.

לפי קליין, מן הבחינה המשפטית וההיסטורית, שעת חירום היא שיבוש חמור של הסדר הציבורי שיכול להיגרם בשל אסון טבע או גורם אנושי כמו מלחמה. מצב כזה יוצר צרכים מיוחדים והוא מחייב לפיכך נקיטת אמצעים מיוחדים כדי להשיב את הסדר. לכל המדינות בעולם, בעבר ובהווה, היו ויש תכניות וחוקים המגדירים סמכויות מיוחדות כדי להתמודד עם מצבי חירום. סמכויות חירום הן אמנם רחבות ומפליגות אך אינן נטולות בקורת שיפוטית. מצב חירום אפיין את חבלי הלידה של מדינת ישראל וכבר מראשיתה התמודדו מקימיה עם הסוגיה של הערכות משפטית עם מצבי חירום.

לפי דבריו, המסגרת המשפטית של מצב החירום בישראל כפולה: ראשית, ישראל ירשה ושימרה את תקנות ההגנה לשעת חירום של המנדט הבריטי, כמאתיים במספר, המתירות באופן חוקי נקיטת צעדים כמו הכרזה על שטח צבאי סגור, מעצר מנהלי, הגליה ואפילו עונש מוות. למרות הביקורת על הצעדים האנטי דמוקרטיים הגורפים הללו, תקנות אלה עודן בתוקף [נכון לזמן ההרצאה]. שנית, במועצת המדינה הזמנית הוחלט שהכנסת יכולה להכריז על מצב חירום, מה שמאפשר לממשלה לשנות או לבטל חוקים, ולו זמנית. בשנת 1948 הכריזה הכנסת על מצב חירום (ועל תקנות לשעת חירום), ומצב זה לא בוטל מאז. כל הניסיונות לבטלו כשלו עד ימינו. אמנם לדעתו לא נעשה שימוש נרחב בתקנות לשעת חירום, אך המצב המשפטי הקבוע של שעת חירום מטשטש ומקשה על זיהוי מצב חירום אמתי. התוצאה לדעת פרופ' קליין היא בנליזציה של שעת חירום.

בקורת אחרת על שעת החירום התמידית בישראל חולקת על הטענה של שימוש מועט בתקנות לשעת חירום. אמנם מקרים רבים של הפקעת אדמות, הגבלת חירויות ומעצרים מנהליים (האחרונים שבהם הם של מספר ערבים ישראלים החשודים במעורבות במהומות אוקטובר 2000) אינם נחשפים לציבור או מגיעים לדיון משפטי בבית המשפט העליון, אך אין זה אומר שלא נעשה שימוש נרחב בתקנות לשעת חירום. יתרה מכך, כיוון שזכויות יסוד דמוקרטיות כמו חופש הביטוי אינן מעוגנות ומשוריינות במסגרת חוקתית מוצקה, קל יחסית להגבילן.

עד כאן דבריו. לפי ויקיפדיה, שמונה שנים לאחר אותו יום העיון בשנת 2009 החלה הוועדה המשותפת לוועדות חוקה וחוץ וביטחון לפעול לביטול מצב החירום שקיים בישראל מאז הקמתה. באותה שנה עמדו בתוקף 165 צווים ותשעה חוקים כתוצאה ממצב החירום. הוועדה ביטלה עשרות צווים, חלקם אנכרוניסטיים כמו הצו לפיקוח על ייצור גלידה, הצווים לייצור פודינג וערבוב קפה והצו למכירת בשר גמל. שניים מהחוקים הוסדרו: חוק המאבק בטרור שהחליף את פקודת מניעת טרור וחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט).

לקראת סוף 2017 נותרו 21 צווים ושישה חוקים שעדיין לא הוסדרו, ולא ברור מתי יוסדרו. בנוסף לצווים הכלכליים, קיימים גם מספר חוקים וצווים בנושאים ביטחוניים, ובהם צו המסדיר את שיטות הצפנת המידע בישראל וחוק המאפשר תפיסת שטחים במצב חירום. בהצבעה בכנסת ב-16 באוקטובר 2017 הוחלט להאריך את מצב החירום עד אוגוסט 2018. ונכון לכתיבת שורות אלו אנחנו עדיין שרויים במצב זה. והיום יש תקנות חדשות שהפכו מאז להוראת שעה, קרי: חקיקה שתוקפה מוגבל בזמן מראש אבל ניתנת להארכה.

בקיצור, כרגע לא רואים את הסוף. כנראה שמצב החירום  ילווה אותנו עוד תקופה ארוכה. והכול בגלל נגיף קטן…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: