"על כוכבו של הנסיך הקטן מצויים היו זרעים רעים ונוראים – זרעי הבאובב. לעולם לא תפטר מעצי הבאובב עם לא תעקרם בעודם באיבם. הם פורצים ופושטים על פני הכוכב ונוקבים אותו בשורשיהם. ואם הכוכב קטן מדי עלולים הם לבקעו לחלוטין".
ב-1983 יצאה מטעם ארגון שלום עכשיו חוברת שעסקה באכלוסה של הגדה המערבית. בפתח החוברת נכתב ש"חוברת קצרצרה זו אינה עוד חוברת פוליטית. זו חוברת על עצי הבאובב אשר צומחים בימים אלה ממש מבלי שנשים לב. זוהי חוברת על תהליכים המאיימים להפוך על פיה את החברה הישראלית ולהטיל צל כבד על עתיד כולנו".
עוד נכתב ש"מדובר באירועים אשר יחרצו את גורלו של כל אחד ואחד מאתנו – לשבט או לחסד. מדובר במציאות חדשה אשר עלולה לטפוח על פנינו באחד הבקרים הקרובים. זוהי פנייה אישית אליך, הקורא, כמו פנייתו של אנטואן סנט אכזופרי אל קוראיו בשנות הארבעים: […] ' ילדים, הישמרו לכם מפני עצי הבאובב'".
ברצוני להביא פה את הסעיף העוסק בהיבטיו המשפטיים של המצב ההולך ומתהווה בגדה בזמן פרסום החוברת:
- פרופסור אמנון רובינשטיין (הארץ, 12.12.1982) מצביע על העובדה שתהליך האכלוס ביהודה ושומרון מנוגד לאמנת ז'נבה. סעיף 49 באמנת ז'נבה קובע: "המעצמה הכובשת לא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח הנכבש על ידה". מאחר שממשלת ישראל קיבלה את האמנה, ומאחר שפקודות מטכ"ל (33.0133) מיחסות עדיפות להוראות האמנה על פני כל צו צבאי, נוצר מצב בו תהליך האכלוס בגדה הוא בלתי חוקי גם לפי המשפט הבינלאומי וגם לפי המשפט הישראלי. מעשי הממשלה בשטחים מנוגדים להתחייבויות המשפטיות שהממשלה נטלה על עצמה.
- נשיאו לשעבר של בית המשפט העליון, השופט לנדוי: "אין ממשל צבאי יכול ליצור בשטחו עובדות לצרכיו הצבאיים, שנועדו מראש להתקיים גם אחרי גמר השלטון הצבאי באותו שטח".
- הממשל הצבאי פרסם עד כה למעלה מ-1000 צווים. בכך נוצרה מערכת חוקים עצמאית שאין עליה ביקורת אפקטיבית של הכנסת. חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יודעים מעט מאוד על מערכת זו. 1.3 מיליון תושבים חיים בכפיפות לחוקים אשר מוצאים באופן מנהלי על ידי קציני הממשל ופקידיו תוך התחשבות מועטה בלבד בזכויותיהם ובצרכיהם של התושבים המקומיים.
- התוצאה הבולטת ביותר מבחינה משפטית בגדה וברצועת עזה היא היווצרותה ההדרגתית של מערכת חוק כפולה – אחת לאוכלוסייה הערבית ואחרת למתיישבים היהודים.
המערכת הכפולה נוצרת בדרכים הבאות:
- הוצאת צווים המיושמים רק על המתיישבים הישראליים (כגון צווים 783 ו-982).
- חקיקת חוקים בכנסת החלים על תושבי ישראל המתגוררים מחוץ לגבולותיה (כגון תיקון 1978 לפקודת מס הכנסה).
- הקמת מועצות אזוריות-יהודיות בגדה החל מ-1979, ועל ידי כך – הפרדת הישובים היהודיים ממערכת התכנון והמנהל הערבית ושיבוצם במערכת ממשל נפרדת ומועדפת. המנהל האזרחי והממשל הצבאי הוסמכו לטפל רק בתושבים הערביים, שעה שהמתיישבים היהודיים כפופים ישירות לממשלה האזרחית בישראל.
באמצעות צווים מספר 783 ו-982 הפכו היישובים היהודיים בגדה למסופחים דב פקטו לישראל.
לפי מחברי החוברת יש לעובדות אלה מספר משמעויות:
- הפרתם השיטתית של החוק הבינלאומי ושל האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל מצרפת את המדינה לקבוצת המדינות המנודות על ידי העולם המערבי.
- למעלה ממיליון בני אדם מצויים מאז 1967 תחת שלטון ישראלי שאינו כפוף למערכת דמוקרטית של ריסונים ואיזונים. ההשלמה עם מצב מתמשך זה גורמת להשחתה מוסרית של החברה הישראלית וצופנת בחובה סכנה לדמוקרטיה הישראלית עצמה.
- היווצרותה של מערכת חוק כפולה גורמת לכך שמדינת ישראל נעשית יותר ויותר דומה לדרום אפריקה. מצב משפטי המכיר בכך שבאותה טריטוריה חיים במעורב שני סוגי אוכלוסייה אשר מעמדם בפני החוק הוא מעמד שונה יהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד.
בסיום החוברת מצוין שסיפוח הגדה הוא חזון אימים אשר הולך ומתממש לנגד עינינו. בעוד חמש ואולי שלוש שנים יתגוררו בגדה כמאה אלף יהודים. כבר בסוף 1983 יחיו בגדה כ-40 אלף יהודים. ובהקשר לסוגיה המשפטית עולה השאלה המוסרית: מה יהיה על 1.3 מיליון תושביהם הערבים של השטחים? מה תהא דמותה של החברה הישראלית המספחת?
כיום, שמסתמן שישראל מתכוונת לספח את שטחי יהודה ושומרון או לפחות חלקים מהם, עולות שאלות אלה ביתר שאת. מדובר כבר במאות אלפי תושבים יהודים באזורים אלה וכ-2.6 מיליון פלסטינים נכון ל-2017. מלבד זאת, נראה גם שהנבואה בדבר סכנה לדמוקרטיה הישראלית מתממשת לאיטה.
מה יהיה אתם שואלים? ימים יגידו…
מסע בזמן 