מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים.

הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחב המזרח תיכוני, היא לא תהווה תחליף להמשך הקשרים עם אירופה וצפון אמריקה. שיתוף הפעולה במרחב המזרח תיכוני לא יבנה לפני הסדר הבעיות הלאומיות והפוליטיות.

לאחריו דיבר פרופסור גד גילבר שהצביע על כך ששיתוף פעולה אפשרי בשני תחומים – חקלאות ותיירות. בתחום החקלאות ישראל תוכל לייצא טכנולוגיות יצור מזון שיקטינו את יבוא המזון הענק לארצות ערב, המהווה בעיה ממשית בעיני הערבים. לדבריו, שיתוף הפעולה התחום התיירות יאפשר הגדלת ההכנסות לכולם ובכך את הגדלת הכלכלות הלאומיות השונות. עם זאת, ציין כי רעיונות השוק המשותף במזרח התיכון דורשים אורך רוח והחשיבות המידית צריכה להינתן לשיתוף הפעולה המעשי.

בנוגע לביטחון אמר שלמה גזית שהוא יישאר האינטרס הדומיננטי של ישראל גם לאחר חתימת וביצוע הסכמי השלום ולפחות במשך כמה עשורים. זאת למרות שהשאיפה לטווח ארוך היא להפחית מהעיסוק הביטחוני ולהתמקד בהגשמת הציונות. לכן יהיה למצוא דרך להקטין את מרוץ החימוש, למנוע תפוצת נשק בלתי קונבנציונלי, לצמצם הצבאות הסדירים ולבסס צבאות ערב על מערך מילואים.

לדבריו, שיתוף הפעולה אסטרטגי גלוי במרחב הוא בלתי אפשרי בעתיד הנראה לעיון. אך יתכן שיתוף פעולה צבאי מצומצם וחשאי בעיקר בענייני מודיעין. השתלבות במסגרת בינלאומית תתכן בדרכים הבאות: הגנה על אספקת הנפט, הבטחת חופש השיט, פעולה כנגד מוקדי טרור בינלאומיים והדרישות לעירוב גורם מעצמתי במשבר מזרח תיכוני. לסיכום אמר ששיתוף פעולה צבאי גלוי יתכן רק אחרי שבארצות ערב יתחוללו שינויים פוליטיים משמעותיים שיביאו לכינונם משטרים חדשים.

פרופסור שמעון שמיר אמר שבניית שלום יציב יכולה להתבצע רק על ידי השתלבות אזורית. זה מכיוון שישראל איננה חלק מאירופה ומצפון אמריקה. על מנת לקדם השתלבות אזורית תצטרך ישראל להתגבר על כך שהערבים רואים אותנו כגורם זר. תפיסה זו נובעת מחוסר הלגיטימיות של מדינה יהודית לפי ההשקפה הערבית המסורתית, מתפקידנו האסטרטגי שסייענית כוחות המערב ותדמיתנו כמייצגי תרבות המערב.

לדבריו, על מנת להתגבר על מכשולים אלה בתפישה הערבית, ישראל צריכה לחפש אינטרסים משותפים. לדעתו, נאלץ להיות מעורבים בפוליטיקה הערבית ולהפוך את המכלול הירדני-פלסטיני למכלול מספר אחד שלה. רק בעתיד הרחוק תתכן הקמת ארגון אזורי על בסיס הליגה הערבית המורחבת.

חלקו השני של יום העיון עסק בתרומה הפוטנציאלית של ערביי ישראל, עדות המזרח והפלסטינים להשתלבות במרחב. הראשון שדיבר היה ד"ר אחמד טיבי. לדבריו ערביי ישראל הם רק הצלע הקטנה במשולש המערכת הפוליטית הפלסטינית. גם בישראל הם גורם משני, שיש לו אינטרס כפול בפתרון הסכסוך. "ערביי ישראל כגשר לשלום" זו סיסמה ריקה מתוכן. היחס אל ערביי ישראל הוא כאל חפץ חשוד או "גייס חמישי" פוטנציאלי. למרות התנהגותם המופתית בעתות משבר. הדיון בערביי ישראל הוא תמיד אך ורק דרך המשקפת הביטחונית ולא האזרחית. יש לקוות שלאחר השגת השלום יקבלו הערבים הישראלים תפקיד אזרחי ממשי.

לאחריו דיבר סמיח אל קאסם (משורר מתלמידי מחמוד דרוויש ועורך עיתון). לדבריו, הציפייה מאוכלוסייה שנרמסת במשך שנים, שתהווה גשר לשלטון היא ציפייה נאיבית. קיים בה מטען כבד של מרירות וזעם. שמעון פרס הוא המשורר הלירי של התקופה, אולם חזון "המזרח התיכון החדש" איננו מבוסס על ראייה מציאותית. השלום כדאי מפני שהוא חוסך דם וכסף ופותח פתח לעתיד, אבל תיאור "גן העדן" המזרח תיכוני הוא שטחי ותמים. האוכלוסייה הערבית ישראלית רוצה בשלום בין השאר כדי לשפר את מעמדה והיא דוחה את תביעותיה הברורות, על מנת שלא לחבל בתהליך השלום. מיד לאחר השגת הסכם שלום תעלה האוכלוסייה הזו תביעות קשות וספציפיות. לדבריו, ערביי ישראל יעלו את שאלת מעמדם בחברה ואת שאלת הזכויות הלאומיות שלהם בישראל. יתכן שישאפו לשינוי קונסטיטוציוני בישראל שיכלול הכרה חוקתית בערבי כאזרח שווה זכויות בן עם אחר, הקמת פרלמנט ומציאת מסגרת של שלטון עצמי בתוך ישראל. שלטון עצמי אינו דוקא אוטונומיה ויש דוגמאות לפתרונות אפשריים באירופה וברוסיה. תועלה גם שאלת הקרקעות המופקעות ופתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בתוך ישראל (כמו איקרית ובירעם).


[1]  מדובר בסיכום יום העיון שנעשה על ידיאנה אזארי מהחטיבה לתכנון מדיני, 21.12.1993.

תגובה אחת על “מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: