עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

פייק ניוז

יובל דרור מתייחס בספרו קוד סמוי למושג "פייק ניוז". לדבריו, ב-2016 הוסיף מילון קיימברידג' את המושג לערכיו והגדיר אותו כ"סיפורים כוזבים שמוצגים כאילו היו חדשות, המופצים באינטרנט או במדיה אחרת, ונועדו בדרך כלל להשפיע על דעות פוליטיות או כבדיחה. ב-2017 בחר מילון קולינס ב"פייק ניוז" כמילת השנה. הוא הגדיר את המושג כ"מידע כוזב, לעתים קרובות סנסציוני, שמופץ במסווה של דיווח חדשותי". הגדרות אלו טובות אבל לטעמו, ההגדרה של הכלכלנים האנט אלקוט ומתיו גנצקו היא הקולעת והשמישה ביותר: "ידיעות חדשותיות שהן בכוונת מכוונן ובאופן ודאי כוזבות ועלולות להטעות קוראים".

לדבריו, "הגדרה זו שמה את האצבע על הכוונה של המפיץ. כאשר גיסתי שולחת לי תמונות מזויפות של כרישים השוחים ברחובות ני-יורק תחת הכותרת 'תראה מה ההוריקן הביא איתו!' היא מפיצה חדשות כוזבות, אך עושה זאת בתמימות וללא כוונת זדון. את הפעולה הזו ניתן לכנות Misinformation, כלומר הפצה של מידע מוטעה. אבל כאשר אני מפרסם ומפיץ ביודעין מידע כוזב ומסולף, כאשר מאחורי הפרסום וההפצה קיימות מוטיבציה, מטרה ואג'נדה, במקרה כזה אני עוסק ב-Disinformation, המילה שבעבר תיארה את מה שכיום אנחנו מכנים 'פייק ניוז'".

המונח "פייק ניוז" החל להעסיק חוקרים, פוליטיקאים וגולשי אינטרנט כאשר התברר שבתקופה שקדמה לנשיאות ארצות הברית ב-2016, מאות מיליוני אמריקאים היו חשופים לאלפי סיפורים ודיווחים חדשותיים כוזבים, רובם תמכו בדונלד טראמפ. הסיפורים פורסמו ברשתות הטלוויזיה, בתכניות רדיו ובאתרי אינטרנט, אך עיקר הפצתם וצריכתם היה במדיה החדשה, בשירותים כמו פייסבוק, טוויטר, גוגל, אינסטגרם ויוטיוב.

לטענתו, קיימות שתי מוטיבציות עיקריות להפצת חדשות מזויפות, האחת כספית והשנייה פוליטית, ושתיהן עושות שימוש לגיטימי במנגנון הפעולה של פייסבוק, טוויטר וגוגל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: