ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]:
ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכבר סוכמו והשארת הנושאים השנויים במחלוקת (סמכויות השיפוט, מים וכו') לדיון מאוחר יותר. החמאס משתבח בפיגוע בחדרה, מגנה את אש"פ על הבעת הצער וחושש מניסיונות ירדן להגביל פעילותו בתחומה, בטענו שזו מדיניות הסברתית בלבד.
ירדן נכנסה ללחץ בעקבות אזהרת ישראל באשר לפעילות החמאס בתחומה. על כן כונסה הממשלה והמלך כינס מסיבת עיתונאים. אלה הגיבו בצורה אמביוולנטית: דחו האזהרה הישראלית; טענו שמכירים רק באש"ף כנציג הפלסטינים; לחמאס בירדן אין מעמד חוקי ועוסק בהסברה בלבד על ידי אזרחים ירדניים כבודדים ובמסגרת החוק הירדני. בהקשר למצור על עקבה נראה שהירדנים מעודדים מעמדות אירופיות, ממשיכים במשא ומתן עם ארצות הברית למציאת פתרון ומביעים מחאתם על ידי שיגור משקיף בלבד לדיוני ק.ע. [כנראה הקהילה הערבית] בעומאן.
סוריה החריפה עוד יותר התבטאויותיה נגד ארצות הברית, כולל מפי אישים בממשל (שרע ושר ההסברה). תלונותיה נגד ארצות הברית אמורות להיות נידונות בביקור כריסטופר בדמשק, כנראה סוף החודש, ובינתיים רוצה להחזיק המפתח לחידוש שיחות וושינגטון בתקווה לתגמול אמריקני. לא נראה שיש לה עניין בהתחממות בדרום לבנון.
הכינוס בעומאן של ק.ע. המולטילטרלית למים, בהשתתפות ישראל, והכינוסים הצפויים בקטר ובבחריין, מהווים עליית מדרגה במעורבות מדינות המפרץ בתהליך ומשקפים ירידת כח ההרתעה של סוריה ואיראן המתנגדות לאירוח. סעודיה מקרינה עמדה אמביוולנטית – כנראה במטרה שלא להרגיז אף גורם.
ארצות הברית הייתה פעילה מול כל גורמי העימות עם ישראל: הפעילה לחצים על אש"ף לגנות הפיגועים והאיצה בו לזרז ההסכם עם ישראל; דנה עם ירדן בפתרון שאלת המצור על עקבה ופעילות החמאס בתחומה; ניהלה מגעים עם סוריה (ולבנון) להורדת המתיחות בדרום לבנון וכנראה גם לקראת בואו של כריסטופר לאזור.
[1] מתוך תיק בלשכת ראש הממשלה העוסק בהסכם השלום ותהליך השלום, א-7702/5.
מסע בזמן 