עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל

עיתון הארץ וחילופי האגרות בין אשכול לקנדי

ב-5 ביולי, פחות מעשרה ימים לאחר מינויו של לוי אשכול מסר לו השגריר ברבור מכתב מהנשיא קנדי. דומה שמאז הדרישה לנשיא אייזנהאואר לבן-גוריון במהלך משבר סואץ, שום נשיא אמריקאי דרישה כה בוטה בפני ראש ממשלה ישראלי. כפי שסיפר לימים יובל נאמן, לאשכול וליועציו היה ברור שדרישותיו של קנדי היו אולטימטום. "זה היה משבר של ממש", העיד.[1]

תביעתו האולטימטיבית של הנשיא קנדי במכתבו לאשכול מסבירה את הפגישה הבהולה שקיים  אשכול ב-9 ביולי עם ועדת העורכים הראשיים, שתוכנה פורסם באחרונה ב"הארץ". באותה פגישה הפציר אשכול בפני העורכים שלא לכתוב דבר וחצי דבר על סוגיית דימונה, גם לא כמאמר דעה.[2]

אך נראה שבקשות אלו לא כובדו, לפחות לא על ידי עיתון הארץ. ב-14.7.1963 שלח דוד לנדור, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, מכתב לעורך הארץ גרשום שוקן. במכתב נכתב:

נמסר לנו משגרירויותינו בוושינגטון, שסופר 'הארץ', מר סלפטר, פנה אליהם לפי הוראות עורכו, להמציא לא תוכן אגרת הנשיא בעניין דימונה.

אין אנו סוברים, כי הוראות כאלו, אם ניתנו, תואמות את הסיכום אליו הגענו בפגישת ועדת העורכים עם ראש הממשלה ונודה לך עם תבהיר לסופר הארץ בוושינגטון, כי יחדל מטיפול בבעיה זאת במקום הרגיש ביותר.

בינתיים פורסמה היום כתבתו של מר סלפטר בעמוד האשון של עיתונך ולפי עניות דעתנו היא נוגדת לא רק את הסיכום שנתקבל בישיבה, אלא גם את הדברים שהשמעתה אתה באותה ישיבה.[3]

בתשובה כתב לו גרשום שוקן ש:

"מכתבך מ-14 ביולי הפתיע אותי. נדמה לי שבפגישת מר אשכול עם עורכי העיתונים לא השארתי ספק לגבי עמדת 'הארץ'. אמרתי שלא היה הסכם על הגבלת פרסומים בעניין הפתוח הגרעיני. במידה שהפתוח הגרעיני מעורר שאלות ביטחוניות מוגשות הידיעות והמאמרים על נושאים אלה לצנזורה הצבאית. אמרתי בבירור ש'הארץ' יוסיף לנהוג בעניין זה כפי שנהג עד כה. מאחר שוועדת העורכים מקבלת החלטות מחייבות אך ורק בפה אחד, בכלל לא יכולה להתעורר שאלה של 'סיכום' המנוגד לדעתו של אחד העורכים".[4]

נראה כי סוגיית חילופי האגרות עלה גם בעוד ישיבות של ועדת העורכים. דבר זה עולה לדוגמא במכתבו של גרשום שוקן לראש הממשלה לוי אשכול מה-21.8.1963:

שמתי לב שהגבת באי-רצון כאשר שאלתי אותך אתמול בפגישתך עם העורכים על מצב ההתכתבות עם הנשיא קנדי.

שאלתי זו נבעה מהנחתי כי פגישות של ראש הממשלה עם עורכי העיתונים מוקדשות, בין השאר גם להשכלת עורכי העיתונים בעניינים שאינם מיועדים לפרסום. הסברה מפיו המוסמך של ראש הממשלה עזרה בעבר לעורכי העיתונים בטיפולם בנושאים חשובים שבחלקם נדונו בידיעות ובמאמרים ובחלקם הוטלו הגבלות על פרסומים בקשר אליהם.

משום נוהג מועיל זה בעבר חשבתי שהיה מקום לשאלתי ואף לתשובה אינפורמטיבית מפיך. ממילא האיפול בנושא זה אינו מלא: ביום פגישתנו הופיעה ידיעה בג'רוסלם פוסט שלפיה תימס תשובתך לקנדי בימים הקרובים, ובאותו יום פרסם מעריב שתשובתך כבר נמסרה בשני העתקים, על-ידך לשגריר ארצות-הברית ועל-ידי אברהם הרמן לבית הלבן.

בוודאי שמת לב לכך שעורכי העיתונים היו מאוכזבים ממעוט הדברים שלמדו בפגישה אתמול, וספק בעיני אם יש הצדקה שראש הממשלה יקדיש מזמנו היקר כדי למסור לעורכי העיתונים דברים שהיו מגיעים אליהם באותה מידה אילו היו נמסרים ע"י אחד הדוברים שלך או של משרד החוץ לכתבי העיתונים.

אני מקווה שתקבל את מכתבי ברוח טובה. הוא נכתב מתוך דאגה לעתידו של נוהג אש היה בעבר לתועלת רבה לעורכי העיתונים ודומני שגם לענייני המדינה.[5]

ב-29.8.1963 ענה לו לוי אשכול את הדברים הבאים:

קבלתי את מכתבך מיום 21 באוגוסט 1963.

קראתיו ברוח טובה ואבין ואעריך המניעים אשר הביאוך לשגרו.

כידוע לך עמד ביום פגישתנו על ענין בוער אשר לשמו כנסתי את הממשלה לישיבה מיוחדת. הערכתי, מתוך כבוד לעורכי העיתונות כי הנושא הנדון, המסקנות וההחלטות אשר עשויות היו לנבוע ממנו יצדיקו פגישה אישית שלי עמהם.

לא מצאתי לנכון להשיב לשאלתך המיוחדת כי היא חרגה לחלוטין מן הנושא הנדון והייתה גוררת את כולנו למכלול שאלות נוספות אשר הזמן לא הותיר לצלול לתוכן.

איני אחראי כמובן לעצם הפרסומים המופיעים לעתים בעיתונות בנושא זה ולא כל שכן איני אחראי לנכונותם ולמהימנותם. שמת-לב בוודאי כי אנו מצדנו גזרנו על עצמנו שתיקה מוחלטת בנושא זה.

שמחתי לקבל מכתבך ואין ספר בליבי כי נכתב באותה רוח טובה בה נכתבו שורות אלה.[6]


[1]  אבנר כהן וויליאם בר, "המשבר שכמעט חיסל את הכור בדימונה", הארץ, 3.5.2019.

[2]  שם. בנוגע לישיבת ועדת העורכים ראה: עופר אדרת, "56 שנה אחרי, נחשף הדיון שבו נולדה העמימות הגרעינית של ישראל", הארץ, 5.4.2019.

[3]  ארכיון המדינה, תיק פ-4790/4.

[4]  שם.

[5]  שם.

[6]  שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: