הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-18 למאי 1974 הפתיע את האמריקנים מכיוון שקהילת המודיעין לא הבחינה בסימנים להכנות לניסוי. לפי תחקיר שנעשה בדיעבד עולה כי קובעי המדיניות במנהל של הנשיא ניקסון נתנו עדיפות נמוכה לתוכנית ההודית ולא הייתה תחושת דחיפות לגבי השאלה האם ניו-דלהי מתכוננת לנסות מתקן גרעיני.
אולם בתחילת 1972 העריכה הלשכה למודיעין ומחקר במחלקת המדינה שהודו יכולה לבצע את ההכנות לניסוי תת-קרקעי ללא שגורמי מודיעין אמריקנים יבחינו בכך. דוח שפרסמה הלשכה הזהיר שהממשל האמריקני נתן עדיפות נמוכה לפעילויות איסוף רלוונטיות והכוונה הייתה שניסיון של ממשלת הודו להסתיר הכנות אלה יכול להצליח.
שני פרסומים אלה מראים כיצד העדפות מודיעיניות משקפות את האינטרסים והעדיפויות של אנשי הממשל. הממשל של ניקסון התמקד במלחמת וייאטנם והאסטרטגיה כלפי סין וברית המועצות ונתן עדיפות נמוכה למודיעין על תפוצתו של הנשק הגרעיני.
הדוח של הלשכה למודיעין ולמחקר נעשה כאשר מקורות חשאיים דיווחו למודיעין האמריקני שממשלת הודו עומדת לערוך ניסוי גרעיני. אך לאור המידע שהיה ברשותם הם לא יכלו להעריך האם הודו החליטה לערוך את הניסוי או לא.
התחקיר שנעשה בדיעבד העלה כי אחת הבעיות הייתה שיצרני המודיעין לא דיבור ביניהם, כך שכל אחד חשב שהשני אחראי לבדוק את הנושא.
כמו כן המסמכים מראים כי:
- הדוח מפברואר 1972 אמר כי לא ניתן לשלול ניסוי גרעיני אבל לדעת המחקר זה לא יקרה בעתיד הקרוב .
- במארס ואפריל 1972 שללו אנשי המודיעין הבריטיים והקנדיים את קיומו של הניסוי.
- ביוני 1972 חזה דיפלומט יפני שההודים עמדו לבצע ניסוי ושיער את מיקומו. אך דובר בדעתו הפרטית ולא בדעה הרשמית של משרד החוץ היפני.
- הערכה אמריקנית מאוגוסט 1972 גם סברה שההודים יכולים להרכיב מתקן גרעיני תוך ימים אחדים אבל מדוב בסיכוי קלוש.
- ב-1973 נציג הועדה לאנרגיה אטומית בהודו אמר לקונסול האמריקני בבומבי שיש סימנים לכך שהודו כנראה החליטה לערוך ניסוי.
- חמישה חודשי לפני הניסוי השגרירות בני-דלהי דיווחה שהסיכוי לניסוי מוקדם נמצא בשלב נמוך מאשר לפני כמה שנים.
מסע בזמן 